סקוטלנד 2019 יום 7 – מדרגות נפטון, מוזיאון הפולקלור ומופע כלבי רועים

היום נעזוב את דירתנו בפורט וויליאם וננוע מעט לכיוון צפון מזרח, לאיזור אבימור  Aviemore בו ממוקמת דירתנו לשני הלילות הבאים.

המרחק לא מאוד גדול בין שני האיזורים ואם נשארים לכוכב בפורט וויליאם אפשר למעשה להגיע לביקור גם באתרי אבימור במחיר נסיעה קצת ארוכה יותר (שעה וחצי לכיוון), אבל אבימור עצמה יכולה להוות נקודת כוכב למקומות רחוקים אחרים כמו אינברנס  או פיטלוכרי  ולכן החלטתי על שני כוכבים.

ולפני שנוסעים, דירתנו בפורט וויליאם ממוקמת 2 דקות נסיעה ממדרגות נפטון , אז עצרנו לראות אותן (בלינק מוצע ממש מסלול, אנחנו רק צפינו במתרחש).

מדובר בפרוייקט השוואת גבהים בתעלה על מנת לאפשר מעבר אוניות.

ראינו את זה בעבר גם בשטרסבורג, אבל כאמור כ"כ קרוב לדירה שלנו – לא נראה שוב? 

לא אייגע בהסברים אבל בקצרה –

ה"מדרגות" (תאים שניתן למלא אותם במים לצורך השוואת הגובה) מאפשרות לאוניות קשר ישיר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים הצפוני והן חלק מתעלת קלדוניה.

הנה המחשה למי שלא מכיר, אנחנו ליווינו יאכטה שרצתה לנוע במעלה המדרגות.

הנה היא באחד מתאי המים לפני שהתמלא, ראו כמה מפלס המים נמוך וכמה היאכטה נמוכה ביחס לקרקע

ולאחר שהמתנו התמלאו המים.. ראו כמה היאכטה ומפלס המים גבוהים…

ואז היא שטה לה וממשיכה הלאה. 

לעבור את כל מדרגות נפטון לאוניה אחת אורך שעה וחצי ועולה לבעל האוניה 2000 פאונד מקצה לקצה.

האם זה בכלל כלכלי לסקוטלנד לתחזק כזה פרוייקט?

דיברנו עם האנשים שם ו.. לא ממש, הפרוייקט יותר תיירותי מכלכלי. 

הטיפ שלי  – אין שום צורך להישאר באתר יותר מדי, מעקב אחר עליה של מדרגה אחת מספק בהחלט, ולכן כדאי לשלב אותו עם משהו יותר משמעותי באיזור.

מפה אנחנו ממשיכים למוזיאון הפולקלור בניוטונמור Highland Folk Museum NEWTONMORE הנמצא על הדרך בין פורט וויליאם לאבימור.

מזמן לא ביקרנו במוזיאון פתוח, אבל המוזיאון הזה צבר המלצות רבות וכבר חשתי שפיקאצ'ו מקופח יתר על המידה שלא ראה מוזיאון פתוח מימיו   (הגדולים ביקרו במוזיאון פתוח לפני אי אלו שנים) כך שהחלטתי שזו הזדמנות ראויה לביקור.

כשהגענו למוזיאון היה קר.. קפוא.  

בכלל כדאי לדעת שאיזור אבימור קר משמעותית מאיזור גלנקו.

באחד הימים קיבלנו הסבר מלומד למה – רוחות האוקינוס האטלנטי מחממות את גלנקו ואילו אבימור צפונית יותר ונמצאת בפנים הארץ, זה בהחלט הורגש.

במוזיאון הפתוח מרחבים מפתים להתרוצצות…

פיקאצ'ו מיד איתר את הקרוסלה המיוחדת שבגן השעשועים וסחף איתו את האמצעי 

המשכנו לבית הספר העתיק, הזדמנות לפיקאצ'ו לתרגל כתיבה בקסת ודיו, ולהתרשם מהסרגל בו היו מכים תלמידים! 

המשכנו לבתים משוחזרים ולפינות החי, כולל תרנגולות שמתרוצצות חופשי, המאושרות והשמנות ביותר שראיתי בחיי. 

ולא נשכח את חנות הממתקים "כמו פעם", שאכן עדיין מוכרת ממתקים…

אז איך היה?

די התאכזבתי, כי התכתבתי עם המוזיאון לפני הנסיעה ושאלתי אותם האם גם באוקטובר המקום פעיל כרגיל גם ביום חול שאינו סופ"ש,

והם הבטיחו לי שבכל יום יש שחקנים ופעילויות.

זה לא היה המצב – מעבר לפעילויות שלא היו, גם לא הייתה כמעט הדרכה.  

אפילו מהמורה בבית הספר התאכזבתי ביחס לבתי ספר אחרים שראיתי במוזיאונים פתוחים.

אבל – אני משערת שבשיא העונה המצב טוב יותר והביקור מהנה יותר.

דרך אגב – הביקור חינם (מעודדים תרומה) אבל אותי זה לא מנחם, הזמן שלי בטיול שווה הרבה יותר.

בכל מקרה –  פיקאצ'ו נהנה…  פחות ביקורתי ממני! 

מהמוזיאון נסיעה קצרה מביאה אותנו ל Leault Farm  – חווה של כבשים בה מתקיים מופע כלבי הרועים של החווה מדי יום (למעט שבת)

המופע מתקיים בחוץ ובכל מזג אוויר להבנתי. 

בארבע אחה"צ כבר היה קפוא..  לבשנו את המעילים, הכובעים, הכפפות… 

אבל כשהתחיל המופע הוא היה כל כך מרתק ששכחנו מהקור! 

קשה לספר על מופע כזה בתמונות סטילס, אנסה בכל זאת בכמה מילים.

בעל החווה מדגים את ההוראות לכלבים וניתן לראות כיצד הם מבצעים אותן ומביאים את הכבשים לפי ההוראות על פני שטח עצום.. די מדהים!

האהבה שלו לכלבים ניכרת מכל מילה וגם את זה יפה לראות.

כל כלב עובר אימון של שנתיים – שנה לפקודות במילים ושנה לפקודות בשריקות.

אני חושבת שרק פה הבנתי למה מתכוונים במילה "עדר כבשים",

השליטה של כל כלב בעדר והיכולת שלו לנהל לא מעט כבשים (כל כלב יכול לשלוט בכ 600 כבשים) היא משהו שלא יאמן, והן מצייתות… 

בהמשך ראינו כיצד גוזזים את הצמר של הכבשה. בעל המשק בחר כבשה, ופשוט הושיב אותה. לא האמנתי למראה עיני. ידעתם שכבשה יכולה לשבת? 

היא יושבת לה בנינוחות , רגועה לחלוטין תוך כדי גזיזת הצמר במספריים.

הנה הצמר שיוצא מכבשה אחת:

את הצמר מגלגלים לכדור ושולחים לעיבוד בבית החרושת.

לאחר המופע הוזמנו לפגוש גורים בני שישה שבועות…

כל בני המשפחה התלהבו להחזיק אותם, ללטף אותם וגם את הכלבים הבוגרים והשמחה כפי שאפשר לשער היתה גדולה!

מה אני אגיד לכם… מומלץ!  חוויה מיוחדת במינה!

כן.. עוד חמש חמישיות  

מפה המשכנו לאבימור, אבל לפני שנגיע לדירה הגיע הזמן לארוחת ערב.

בחרנו במוסד מקומי של ממש, Happy Haggis, המתמחה בגורמה האנגלי והסקוטי  – פיש אנד צ'יפס וגם האגיס, אותו מאכל סקוטי שבעיני נראה כמו קובה מטוגנת.

הכל מטוגן היטב, אבל חייבים לטעום, לא? 

אפשר לקחת טייק אווי במחירים מצחיקים או לשבת בפנים (אם הצלחתם לתפוס שולחן וזו לא משימה פשוטה!).

במסגרת הז'אנר היינו מרוצים בהחלט.

קניות סופר ערכנו בטסקו של אבימור ומשם נסענו לדירה החדשה שלנו בכפר סמוך Carrbridge.

שיחקנו קצת "חפש את המטמון" בדרך אל הדירה כשבמקום וויז יש הוראות בסגנון "פנו שמאלה בין הכנסיה לבית התרבות וחנו ליד עץ האלון העתיק" אבל הסתדרנו!

כתיבת תגובה