היום יום שישי… ותחזית מזג האויר הגשומה שולחת אותנו לליון.
כך שאם מראש תכננו "ליון בקיצור" קיבלנו איתגור נוסף של הזמנים…. השלמת חוסרים באוכל לשבת על הבוקר ובלי ביקור בבולנג'רי גם אי אפשר, אבל על זה לא נתלונן….
לפני הכל אציין שוב תודה תודה ושוב תודה לרבקה על הבלוג המעולה שלה!
למעשה כמעט כל התיכנון של היום הזה התבסס עליו, ותודה גם לאיריס שהפכה את הביקור המורחב בליון למיני-ביקור והקלה גם עלי לתפוס את העיקר ביום אחד.
קצת יותר משעה באוטוסטרדה, והנה אנחנו בכיכר בלקור place Bellecour, חונים בחניון התת קרקעי.
הכיכר עצומה בגודלה, אני חושבת שקשה לתפוס עד כמה כשנמצאים בה, אבל בהמשך היום כשנעלה לתצפית זה בולט מאוד!
בכיכר יש לא רק את לשכת התיירות והפסל המפורסם, אלא גם בין השאר מזרקה, גן שעשועים, ספסלים לרוב… כיכר צרפתית!
ומה יותר מתאים מבראנץ' מאוחר ליד המזרקה לפתיחת הביקור?
מזג האויר עוד נפלא, אנחנו מחליטים להשאיר את מעילי הגשם באוטו ולצאת לדרך.
אחרי כל ההסברים הנפלאים של רבקה הכל ברור.
אנחנו חוצים את נהר הסון דרך גשר בונפרטהpont Bonaparte
וחיש מהר מגיעים לתחנת Vieux Lyon, ממנה נעלה בפוניקולר ל Fourviere.
למעלה נמצאת מרפסת תצפית נפלאה הצופה על ליון, תראו כמה כיכר בלקור בולטת בין כל הבתים!
וכמובן נמצאת פה גם בזיליקת נוטרדם, מאוד מפוארת מבחוץ
וגם מבפנים
אנחנו מתלבטים אם לרדת ברגל כמתוכנן או לחזור בפוניקולר.. מחליטים לרדת ברגל.
בגן הורדים שליד מרפסת התצפית שני מסלולים מטה – אנחנו בוחרים בשמאלי שרשום עליו שהוא מגיע לקתדרלת סן-ז'אן Cathedrale Saint-Jean.
הירידה נעימה, מאוד מזכירה לי את הירידה מבודה לפשט (בבודפשט כמובן) למי שזוכר….
אנחנו מתחילים ללכת מרחוב סן ז'אן Rue Saint-Jean, מתחילים להתרשם מהמגוון המרשים של הפטיסרי, הממתקים למיניהם והשוקולטיירים… והכל בעיצוב מיוחד במינו! (אם לטעום אי אפשר אז לראות לפחות…)
מגיעים מהר לקתדרלה. היא גדולה ומרשימה מבחוץ, אבל לטעמי הרבה פחות מבפנים.
ופתאום…. נפתחו ארובות השמיים והתחיל הגשם….
טוב, אי אפשר להגיד שזו ממש הייתה הפתעה, יותר נכון לקרוא לזה הדחקה.
אז מה נעשה?
דבר ראשון, אם יש גשם ואנחנו ברחוב סן ז'אן, הרי זו הזדמנות נפלאה לבדוק את אחד הטרבולס Traboules, המעברים הסודיים בין הבניינים….
יש מפה מיוחדת של הטרבולס שאפשר לקבל מלשכת התיירות, קיימים שלושה שיוצאים מרחוב סן ז'אן, ואת שלושתם ציינה רבקה בבלוג שלה – הם יוצאים מבתים מס' 27, או 40, או 54.
אנחנו בחרנו בארוך מכולם, שיוצא ממס' 54…
היה מעניין לראות אותו ולעבור כך בין חצרות הבניינים, למרות שהופתענו שפה ושם בכל זאת לא הכל מקורה וחודר גשם….
מה הלאה? מתבקש להיכנס למוזיאון המיניאטורות וסרטים Musee Miniatures et Cinema, הוא נמצא במס' 62, ממש סמוך.
נכנסנו למבואה החינמית, הסתכלנו קצת בדוגמאות המיניאטורות שם, והאמת שהספיק לי… פשוט לא התחשק לי להסתובב במוזיאון, אפילו שגשם…
המשכנו להסתובב ברחוב סן ז'אן, רחוב מלא חנויות והיה הרבה יותר כיף להסתובב אם לא היה גשם… בסוף נשברנו כמובן וחיפשנו "פרהפלי" בחנויות, כלומר מטריות, והן נמצאו בעבור סכום צרפתי למהדרין (מצד שני לפחות יהיה לנו משהו בסטייל לחורף הקרוב, לא?)
מפה הגענו לציור הקיר הראשון שלנו, אותו לא תכננתי לראות אבל מצאתי מסומן במפה של ליון (אותה מפה רגילה שמקבלים מלשכת התיירות – כל הציורים מסומנים בה באדום, ודרך אגב הם גם שולחים מראש הביתה לישראל אם מבקשים מהם).
הציור נקרא " Mur peint "la Cour des Loges" אבל רובו מוסתר ע"י עץ…
בכל מקרה לא נורא, הוא היה על הדרך, אנחנו ממשיכים הלאה וחוצים חזרה את נהר הסון, הפעם דרך pont La Feuillee, ומגיעים תוך רגע לציור קיר נפלא – ציור הספריה Mur peint "la Bibliotheque de la Cite"
באמת ציור מקסים!
ומפה כמה דקות הליכה ואנחנו מגיעים לכיכר המפורסמת טרו place de Terreaux.
המזרקה המפורסמת בשיפוצים…
אנחנו מסתפקים במנוחה בחצר המוזיאון לאומניות יפות Musee des Beaux-Arts ובהתרשמות מבנין העיריה, והנה הפסיק הגשם.
ומפה באופן הכי פשוט – הליכה לאורך שדירת ריפבליק rue de la republique, חלק מהשדירה במדרחוב, עד שאנחנו מוצאים את עצמנו חזרה בכיכר בלקור.
אבל – אי אפשר להגיד לליון שלום לפני השלמה של עוד כמה ציורי קיר, או לפחות של עוד אחד נהדר – ואליהם ניסע ברכב.
ראשון אנחנו מבקרים את ציור חשובי העיר של ליון, Fresque des Lyonnais Celebres (אליו אפשר להגיע גם ברגל לא רחוק מכיכר טרו, אבל זמננו דחק..)
אנחנו מציצים מהר מהרכב, אין מקום לעצור אפילו לא לרגע
וממשיכים במעלה גבעת קרואה-רוס לציור הגדול מכולם – ציור האורגים Mue peint "le Mur des Canuts"
ציור ענק!
מצוייר בטכניקת תלת מימד… כדאי מאוד לעבור את הכביש ולראות אותו ממרחק…
פשוט קשה להאמין שהמדרגות לא אמיתיות!
כמעט צריך ממש לגשת ולגעת בו כדי להשתכנע שאין שם כלום.. הכל ציור!
מאוד התלהבנו כולנו… מאסט!
טיפ לצילום: נסו "לשבת" על המדרגות שבציור (כלומר לשבת באוויר) ולהצטלם ככה…
ואם כבר הגענו לקרואה-רוס, קפצנו גם לראות את הציור הנוסף שסיפרה עליו רבקה "Mur peint Vegetal Lumiere".
מדובר בשלושה ציורים שמשתרעים על פני רוחב עצום של גדר וביניהם צמחיה אמיתית.
לצלם את הכל ממש קשה.. הנה דוגמית.
זהו… חייבים לחזור לאקס לה בן.
ליון די פקוקה ולצאת לא הכי קל, בדרך עוד סיבוך – תאונה באוטוסטרדה והוויז מסובב אותנו בדרכים חליפיות שנתנו רעיונות להמשך הטיול אבל האריכו את זמן הנסיעה ועוד לפני שבת…. אבל היה יום כזה נהדר ששום דבר לא יכול לקלקל אותו!
מדד הכוכבים:
אמא 5, מהנדס 4, בכור 4.5, אמצעי 4, קטנצ'יק 3.5
המשך ל –
אלפ"צ ימים 12-13 – אקס לה בן ואנסי
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 