מדירה וליסבון יום  6  PR 8 – Vereda da Ponta de São Lourenço

בוקר טוב!

היום אני לא מוותרת – קמים מוקדם!

בתוכנית אחד המסלולים הפופולריים ביותר באי – PR 8 – Vereda da Ponta de São Lourenço.

מדובר במסלול צוקים על הים, ממש בקצה המזרחי של מדירה.  אורכו 7.5 ק"מ ותוספת הגובה 530 מ'.

כדאי לקרוא על המסלול פה , ניווט אם רוצים פה  – לא כולל הגבעה היוצאת מהבקתה.

אנחנו מצליחים להגיע לפני תשע ומשיגים מקום חניה סביר, המשטרה כבר שם מכוונת את המוני המכוניות שמגיעות.

תוך כדי הנסיעה למסלול הכל נראה לי מעונן.. וכשאנחנו יוצאים מהרכב אפילו מטפטף.

מתלבטת מה לעשות…

אבל קמנו, הגענו, מתחילים ומקווים לטוב.

כיאה למסלול פופולרי פה עומד בתחילת המסלול עובד הגובה את העלות 3 יורו לאדם, הוא מקבל מזומן ואשראי.

אנחנו מתחילים ללכת, ההתחלה דווקא בירידה אבל עוד יגיעו עליות.

ואכן תראו כמה מזג האוויר אפור ולא מעודד

ממשיכים עוד קצת, ככה נראה שביל המסלול, וברור שמשהו מעניין מציץ שם מעבר לפינה

אנחנו מגיעים ל  Miradouro de São Lourenço – וואו מדהים!!

אנחנו מתעכבים פה לא מעט לשלל צילומים, ואני מציעה למי שלא יכול לעשות את המסלול במלואו לא לוותר וללכת לפחות עד הנקודה הזו, היא די קרובה לתחילת המסלול.

טיפ – מול Miradouro de São Lourenço יש ירידה למים, ראיתי כמה אמיצים מתרחצים שם… אנחנו ממשיכים במסלול, מכל פינה ניבט נוף אחר

וכמו שאתם רואים השמש כבר יצאה ומי זוכר שהיה פה סגרירי כל כך

תראו את מגוון הצבעים של הסלעים

אנחנו מתקרבים למנוחה שלנו בבקתה המקומית Casa do Sardinha , בדרך חולפים ליד Sardine Beach שם מציעים סיורי סירות/קייאקים/שנורקלים שונים כולל אופציה של חזרה  בסירה לתחילת המסלול.

המסלול עמוס והבקתה גם כן, אז קצת עומדים בתור… ומתבשרים שמכונת הקפה מקולקלת כך שאם אין קפה ישתו בירה

לכאורה מפה אמורים לחזור בלופ קטן שמתחבר לדרך בה הגענו, אבל רוב המטיילים לא מוותרים על המשך אחר.

מאחורי הבקתה יש גבעה שפורמלית סגורה למטיילים , נראה שהיה פה מסלול והוא פשוט לא מתוחזק, וזו הסיבה לסגירה.

הצטרפנו למטיילים רבים אחרים שעולים בגבעה

לא רואה שום בעיה פרקטית לעלות את הגבעה, רק היזהרו לא להיעזר במוטות ובשרשראות החלודות שמא תיחתכו בטעות ותצטרכו לחפש חיסון טטנוס. זה נשמע הזוי שמישהו יגע בשרשראות חלודות אבל תאמינו לי שנאלצתי להעיר ללא מעט מטיילים שזה ממש לא כדאי. (אם אתם ממש רוצים תוכלו להביא מהבית כפפות מתאימות)

בסופה של הגבעה נמצאת התצפית המפורסמת של המסלול, שווה מאוד לעלות…

מזג האוויר המשיך להשתנות במשך כל השעות בהן טיילנו – קצת מעונן, קצת שמשי, קצת קשת, קצת גשם קל…מה שהביא לכך שאותם מקומות נראו קצת אחרת בדרך חזור ועצרנו בהם שוב.

עוד מבט מהירידה מהגבעה לכיוון הבקתה

וכמובן שעצרנו לעוד מנוחה בבקתה.

ישבתי לי בנחת.. אולי שתיתי משהו… ולפתע הבחנתי בלטאות הרבות.

כשאחת מהן עלתה על השולחן זה כבר היה טו מאצ', לקחתי את התרמיל ופצחתי בהמשך המסלול מיד!

הנה מבט לגבעה עליה טיפסנו, רואים גם את הבקתה

ומתחילים לחזור, איזה צבעים!

סיימנו את המסלול, כולנו היינו מבסוטים ממנו.

באתי עם ציפיות לא גבוהות במיוחד והופתעתי לטובה!

טיילנו במסלול הרבה יותר ממה שהערכתי, בערך מתשע וחצי עד שלוש וחצי (כולל שתי הפסקות ארוכות בבקתה והפסקות צילומים לרוב), ועכשיו כמיטב המסורת הולכים למסעדה.

העיר הסמוכה היא Canical ואנחנו הולכים למסעדת דגים ופירות ים מומלצת

 Restaurante O Recante.

המסעדה אולי מומלצת אבל אני בניתי על הטונה שבתפריט.. והיא נגמרה (ככה זה כשדגים לא יוצאים מהמקפיא!!), ופירות ים אנחנו פחות אוהבים כך שהיה לנו קשה למצוא מה לבחור ומצד שני היינו רעבים מדי ועייפים מדי מכדי לצאת לחפש מקום אחר.

בכל מקרה זכינו לשוחח עם המלצרית יותר מכרגיל, חלק ממה שמצאנו להזמין הוא דג טונה קטן מקומי שמייבשים אותו ומגישים אחר כך שוחה בשמן זית. אני לא יכולה להגיד שזה היה מעדן כי הדג המיובש די קשה ללעיסה, אבל המלצרית טרחה לבוא להראות לי איך נראה הדג המיובש השלם, תראו כמה הוא קטן ביחס לטונה רגילה

תהיתי אם נלך אח"כ לחוף הים Prainha do Caniçal או לחוף אחר Praia de Machico, אבל כשיצאנו מהמסעדה היה גשם שוטף וענה על שאלתי… לכו תבינו את מזג האוויר הזה!!

החלטתי לנסוע  לתצפית Miradouro do Cristo Rei,  גם פה יש פסל ישו מקומי צופה אל הים.. ואם בליסבון פיקששתי אז פה יהיה בסדר (גם אם הנוף שונה!!)

הגענו לתצפית, בראשה פסל ישו המוכר, העתק הפסל מברזיל

מהפסל יורדים במדרגות רבות מטה, הגברים לא טרחו

התצפית די סמוכה לפונשל ובעיני שווה ביקור!

סיימנו את היום מוקדם, מפה נסענו ישר לדירה, גם זה קורה לפעמים!

כתיבת תגובה