בוקר טוב לנו,
גם היום צריך לקום יחסית מוקדם ולא להתעכב, יום ארוך לפנינו במערב האי, איזור שעוד לא ביקרנו בו.
יש הרבה מה לעשות, נראה מה נספיק!
אנחנו מתחילים באיזור שנקרא Rabaçal (לניווט בגוגל אפשר להשתמש ב Rabaçal Shuttle Bus), ומאותו מגרש חניה אפשר להגיע לארבעה מסלולים שונים, חלקם פופולריים יותר וחלקם פחות אבל בכל מקרה העומס בחניה רב ורצוי להגיע מוקדם. אנחנו הגענו בתשע וחצי ונראה שתפסנו את אחת החניות האחרונות, יותר מאוחר דיווחו מטיילים שהחניה נסגרה ונאמר להם לחזור ב 14.
מעונן היום, אבל המסלולים פה הם מסלולי לבאדה, ולא נורא שמעונן…
מהמגרש אפשר להגיע לארבעת המסלולים הללו :
PR 6.3 – Vereda da Lagoa do Vento
ממליצה לקרוא על המסלולים פה, פה, ופה.
הרבה אופציות לחיבור מסלולים.. אז מה נבחר?
המסלולים ל 25 המפלים ולמפל ריסקו הם הפופולריים והעמוסים ביותר (בצדק או שלא בצדק נגלה בהמשך), וכדי להגיע אליהם יש להתחיל את המסלול בירידה משמימה על כביש.
החלטתי להתחיל במסלולים הפחות פופולריים – אך לא פחות יפים…
במקום לרדת על הכביש, קרוב מאוד למגרש החניה מתחיל מסלול Levada do Alcerim.
המסלול מתחיל באופן משעמם למדי (ושטוח להפליא) לצידה של הלבאדה
פתאום הבחנו בדגיגונים שוחים נגד הזרם.. זה היה מעניין, מאיפה הם אימצו התנהגות של סלמונים?
עוד כמה צעדים ומצאנו שהם התרכזו באיזור הסמוך למהירות זרימה גבוהה בלבאדה שעברה שינוי גובה, כנראה אוהבים את הזרם החזק…
מעונן כבר אמרתי , אבל פתאום יצאה לה השמש וקיבלנו קשת על הדרך..
ולאחר 3.5 ק"מ קלילים אנחנו מגיעים לבריכה- בשילוט היא נקראת Ribeira do Lajeado, ובגוגל מפס – Dona Beja Pool
כאן בעצם מסתיים מסלול Levada do Alecrim, מי שרוצה יכול פשוט לחזור על עקבותיו, אבל לנו כמובן יש תוכניות אחרות.
חזרנו לכיוון שבאנו ממנו כקילומטר עד שהגענו לצומת, ממנה יש ירידה ימינה מטה למסלול 6.3 – על השלט מצויין שיש עוד 0.9 ק"מ עד ל Lagoa do Vento.
אנחנו מתחילים לרדת.. זה אינו מסלול לבאדה ויש בו שינוי גבהים משמעותי יותר.
הירידה בעיקרה במדרגות בתוך סוג של יער
אנחנו מגיעים לעוד צומת, ממנה מסומן ש"רק" עוד 0.3 ק"מ ונגיע ל Lagoa do Vento.
זה נכון אלא ש 300 המטר האלה הם כולם מדרגות בירידה, משהו כמו 200 מדרגות, וקחו בחשבון שאת כולן יהיה צורך לעלות חזרה.
אבל אנחנו יורדים.
ומגיעים לבריכה הבאה, בריכה גדולה ויפה שאפשר גם להיכנס אליה אם אתם לא מפחדים מהקור…
המשכנו קצת אחרי הבריכה, אבל זה קצת קשה ולא מאסט
מבט לצד השני יראה לנו את תחילתו של מפל ריסקו , אבל את המפל עצמו לא ניתן לראות מפה, לשם כך צריך להמשיך הלאה למסלול אחר…
עכשיו מחכות לנו כל מאתיים המדרגות שצריך לעלות
. בסיומן נמשיך מהצומת שירדנו אותן (זו הקרובה יותר, שסומן עליה 0.3 ק"מ) לכיוון ימינה כלומר הפוך מהכיוון בו הגענו אליה.
ההמשך גם הוא ביער, עד שמגיעים להצטלבות עם כביש האספלט, אפשר להמשיך בעוד כמה מדרגות – ירידה בכיוון הזה – (בערך מאה) ולהגיע לבית הקפה, שמסומן בשילוט כ Casa do Rabacal.
קצת התעייפנו ובית הקפה הזה היה ממש במקום.
בעיקר כי הוא הפתיע אותי בנעימות שלו. אפשר ממש לשבת בחיק הטבע בתוך השמורה ולהנות מהאוכל. (ומהבירה, עוד בירה קוראל!)
מסתובבות שם ציפורים שממש לא מפחדות מבני אדם, הן באו לאכול את הסלט שהשאיר הבכור…
ואפשר פשוט לנוח בין העצים וציוץ הציפורים…
ומה עכשיו? נעשה עוד מסלול או נסיים בזאת?
החלטנו להמשיך במסלול הקצר יותר למפל ריסקו, מסלול 6.1
היציאה מבית הקפה היא משולבת לשני המסלולים (6 ו 6.1) ורק לאחר מכן הם מתפצלים
בדרך הזדמנות לצלם את אחד הפרחים הכי נפוצים במדירה, באמת שהוא נמצא בכל מקום וממש יפה – פרח ההורטנזיה
אנחנו ממשיכים עד מפל ריסקו, הוא אכן גבוה אבל לא יכולה לומר שיוצא דופן, לפחות לא בסתיו
החלטנו לסיים את הביקור באיזור שהתארך הרבה מעבר למה שחשבתי. עם כל הכבוד למסלול 25 המפלים – מדובר בעצם בסוג של זרזיפים (בסתיו בוודאי) והרגשנו שראינו מספיק.
חזרנו לכיוון בית הקפה, הבנו שהחזרה לחניון בכביש האספלט ממש לא קצרה (ובטח לא נעימה) ולכן עמדנו בתור וחיכינו לשאטלים… כל פעם מגיעים שני רכבים קטנטנים עם מקום לשבעה נוסעים בכל אחד מהם. העלות רק 5 יורו לאדם, ובעוד הרכב עולה את הדרך לחניון חשבתי לעצמי שטוב עשינו… לא היינו מגיעים קודם ברגל למרות שחיכינו לא מעט שיגיע תורנו. לשאטלים שעות מוגדרות (לא מתחילים לפני 10 בבוקר למשל) כך שכדאי לברר את הנושא אם בונים עליהם. וכמובן קחו בחשבון שיהיה תור..
אנקדוטה מימי מלחמה בשאטל.. פיקאצ'ו ישב בספסל מאחורי. פתאום אני שומעת אותו שואל את הזוג שלידו איזו שפה הם מדברים, זה דומה לגרמנית (תחביב של פיקאצ'ו ללמוד גרמנית..). הזוג ענה שהם מבלגיה ומדברים הולנדית, ומיד החזיר בשאלה – ומאיפה אתה?
באותו רגע החסרתי פעימה…
ופיקאצ'ו ענה להם – מישראל!
עוד פעימה החסרתי
ואז שמעתי את האשה נאנחת ואומרת " גוד בלס יו", בכ"כ הרבה השתתפות בצער ובקושי כך חשתי… לא ייאמן על מישהי מבלגיה!
כשאני כותבת את הסיפור הזה לאחר סיום המלחמה זה נשמע לי רחוק, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהפחד היה אמיתי אז, ואי אפשר היה לדעת איזה תגובה נקבל…
ואיך נסכם את כל המסלולים פה? למרות שהם כ"כ ידועים במדירה, רוב המשפחה חשבה שהם בינוניים ביותר…
מדד הכוכבים למסלולים ב Rabacal
אני 4 בן הזוג מינוס 1 ("המון מדרגות חלקות בירידה, עדיף עליה") הבכור 4 פיקאצ'ו 3 ("אין שום דבר שווה והמדרגות מעצבנות")
מפה אנחנו ממשיכים ליער Fanal.
הוא לא רחוק, וידוע בכך שלרוב הוא שרוי בערפל ומספק מראה מסתורי ומיוחד .
היער לא איכזב!!
וואו איזה ערפל היה שם…. והעצים מדהימים!
שווה מאוד, באתי ככה "על הדרך" והופתעתי מאוד לטובה!
מי שרוצה יכול ממש לעשות פה מסלול PR 13 – Vereda do Fanal, אבל נהנינו גם כך, פשוט עצרנו במגרש החניה וניגשנו.
מדד הכוכבים ליער Fanal
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 4.5 פיקאצ'ו 4
אם היער בערפל, אז כל הסביבה בערפל.. אבל לא נורא, ירדנו בכביש בערפל עד שהגענו לעיירה Porto Moniz הידועה בבריכות טבעיות עשויות לבה ומלאות במי האוקיינוס.
קיימות בריכות בתשלום עם מלתחות וכדומה אבל הן היו סגורות, לכן בחרנו בבריכות טבעיות "פראיות" יותר – Piscinas Naturais do Porto Moniz , שני המתחמים מאוד סמוכים זה לזה.
אנחנו מתקרבים לטיילת על שפת האוקיינוס.. וואו.. כמה יפה פה!
הנה הצצה מרחוק לבריכות מלאות האנשים…
אנחנו יורדים מטה למתחם הבריכות עצמו, תראו איזה צבע יש למים!
אז נכנסים??
אני לא ניסיתי אפילו, אני מאוד רגישה לקור ואין סיכוי שהייתי שורדת.
בן זוגי ופיקאצ'ו גייסו אומץ, התלבשו ליד הבריכה בתנאים פרטיזניים ונכנסו למים הקרים… ונהנו!
הם בחרו באחת הבריכות שהיא סוג של בריכת אינסוף על גדות מפל… מדהים!
ולפתע.. מי באו לבקר! סרטנים! ממש קרוב אליהם!
זו הייתה חוויה!!
עוד מבט אחרון מלמעלה
פשוט מקום מהמם ומיוחד במינו!
מדד הכוכבים לבריכות הלבה בפורטו מוניז
אני 5+ בן הזוג 5 הבכור 3.5 ("כי הבריכה קרה") פיקאצ'ו 5+ ("לא ראיתי אף פעם מקום כזה")
אנחנו ממשיכים מהר לפני שיירד החושך לראות עוד שני חופים מיוחדים באיזור:
הראשון הוא החוף Praia da Ribeira da Janela, אליו נכנסים בכניסה דרמטית קצת…דרך המדרגות ולתוך הסלע הענק
וזהו החוף
בהחלט מרשים, אם היה לי עוד זמן בוודאי היינו נשארים ומסתובבים עוד
וחוף נוסף שרציתי לראות, רגע לפני שממש חשוך הוא החוף השחור Black Beach בעיירה Seixal
חוף שחור משחור, אבל דווקא העובדה שהחוף חולי לחלוטין עשתה אותו פחות יפה בעיני מהחוף השחור שביקרנו בו ליד פונשל Praia Formosa.. אולי הוא יותר מתאים לרחצה.
היום שלנו במערב מדירה הסתיים.. יש עוד מה לעשות באיזור (למשל
Achadas da Cruz Cable Car או בריכות Piscinas Naturais do Seixal ) )אבל אי אפשר להספיק הכל ביום אחד…
ועכשיו כולנו היינו כבר מאוד רעבים.. אבל החלטנו להשלים את הנסיעה קודם ורק אז לאכול בפונשל במסעדה שהייתה לי תחושה טובה לגביה, כך שחזרנו לפונשל ואכלנו ב casa Mexico, מסעדה שהומלצה בקבוצת הווטסאפ "מדירה למטיילים" ואכן פגשנו בה כמה ישראלים, והעיקר – היה טעים!!
ממליצה על המסעדה ובכלל על המיקום שלה, הייתה אווירה נעימה וחיה שם ברחוב, שווה!
שבעים וטובי לב חזרנו לדירה..היה יום מלא חוויות!!
המשך ל –
מדירה וליסבון יום 8 – Vereda do Larano ו – Pico do Arieiro
חזור ל –
מדירה וליסבון יום 6 – PR 8 – Vereda da Ponta de São Lourenço
סיפור לפני הטיסה 