בוקר טוב
אתמול היה עמוס.. כ"כ עמוס שלא היה לי כוח אפילו לעבור בסופר ולקנות עוד לחם.
אז אם אין לחם יאכלו עוגות (פחות או יותר) ,אנחנו מתארגנים ועל הדרך עוצרים במאפיה מאוד מקומית בעיירה Machico שבמזרח מדירה – Padaria Esperança de Machico וקונים פיצות למסלול… זו היתה מאפיה שלא מורגלת בתיירים, אנגלית ממש לא על הפרק, וגם לא אשראי "בינלאומי" אבל הלקוחות עזרו בתירגום והעיקר אנחנו יוצאים לדרך.
בתוכנית המסלול Vereda do Larano, כ 10 ק"מ על הצוקים וכ 250 מ' שינוי גובה. ניווט פה (ושוב – פרטי שינוי הגובה באולטריילס שגויים).
קצת מעונן גם הבוקר, קצת בוצי גם פה, אבל יש אוויר טוב ונוף לאוקיינוס… מתחילים.
היה כיף ללכת, ממש בקלות, עצרנו להפסקת אוכל מול הנוף..
והנה עוד אחד הפרחים האהובים עלי במדירה שהענקתי לו את השם המקורי "פרח לב הזהב" (מי שבגילי – מכיר), אבל האמת שזהו סוג של נרקיס שנקרא בטעות "שושן הפתעה".
אז אכלנו… פיקאצ'ו אומר לי – יש לך תולעת על המכנסיים. העפתי אותה ושמרתי על קוליות. ואז הוא אומר.. הנה עכבר!
זינוק אולימפי ועפתי מהמקום להמשך המסלול.
היה גם מפל בדרך, המסלול הזה לא משיאני הפופולריות ולכן אין הרבה עומס וזה בהחלט נחמד.
בסופו של המסלול הגענו ל Boca do Risco, זו לאו דווקא הנקודה "הכי יפה" במסלול אבל אין לי טענות
ל Boca do Risco אפשר להגיע גם מכיוון העיר Canical , מסלול יותר קצר אבל עם יותר שינוי גובה, ניווט פה.
אנחנו חזרנו לרכב, היו עוד המון פרחי לב הזהב במסלול הזה
בדרך חזרה גם הבחנתי שיש הרבה תולעים דווקא באיזור תצפית האוכל שלנו. נגעתי עם הנעל באחת מהן והיא מיד התגלגלה לה, בן הזוג אומר שאלה השלשולים של ילדותנו.. אולי
היה כיף של מסלול, וממש לא קשה
מדד הכוכבים ל Vereda do Larano
אני 4.5 בן הזוג 5 הבכור 4.5 פיקאצ'ו 5
מפה אנחנו נוסעים לאכול בעיירה סמוכה Porto da Cruz
אנחנו חונים ליד הטיילת, ואני מסתכלת עם פיקאצ'ו על הגלים ואומרת לו כמה הם חזקים… תוך שניה הם מדגימים לי עד כמה ושנינו נרטבים!
אנחנו חולפים על פני המסעדות שנמצאות על שפת האוקיינוס ומחפשים מסעדה ספציפית שהומלצה.. A Pipa restaurant & bar
זו לא מסעדה על הטיילת, אבל כל מי שהגיע אליה- והיא הייתה מלאה מפה לפה – ידע היטב למה הוא עושה את זה.
מסעדה של אוכל מקומי, פשוט, טרי, טעים ולא יקר יחסית. זו הייתה אחת המסעדות המוצלחות בטיול.
כולנו היינו מרוצים ממה שהזמנו
פיקאצ'ו אכל מנת סרדינים.. תראו באיזה גודל הם!
אני החלטתי שזה המקום לדגום דיונון על האש, וצדקתי!
היה מאוד טעים…
בהזדמנות זו צילמתי את העיירה, עם הבתים הבנויים על הגבעות. זה מאוד מאפיין הרבה ישובים במדירה ההררית.
די בסמוך נמצא מפעל ליצור רום מקנה הסוכר המקומי. יש עונה ספציפית ליצור ואז ממש שווה לבקר, בשאר השנה עדיין ניתן לראות את המכונות, לטעום וכדומה – North Mills Distillery.
אבל לי היו תוכניות אחרות…
היום הערב האחרון שלנו במדירה, ועוד לא ביקרנו בפיסגה הידועה Pico do Arieiro.
תאמינו לי שלא שכחתי ממנה.. אבל מזג האוויר לא האיר לנו פנים. בדקתי במשך הימים האחרונים הרבה מאוד פעמים במצלמה שבמקום , רק אתמול בערב סופסוף לא היה מעונן, אבל אנחנו היינו במערב האי… והיום – היום הוא היום!
זריחה או שקיעה? הזריחה רק ב 8, זריחה לעצלנים, אבל עדיין יש זמן נסיעה ממדירה, וצריך לתפוס חניה בזמן, וההמולה גדולה… וכמובן שלא מובטח שלא תהיה עננות בזריחה וכל המאמץ יהיה לשווא.
אנחנו יותר אנשים של שקיעה, והרגשתי שהפעם אין סיבה להתעקש דווקא על זריחה.
יצאנו לדרך מוקדם, כדי להספיק לתפוס חניה קרובה (אם אין מקום חונים בחניה נמוכה יותר ואפשר לעלות בשביל מקשר), ולהספיק לטייל ב 1.2 ק"מ שפתוחים כעת לטיול מתוך המסלול השלם של PR1 שסגור מספר שנים בשל נזקי שריפה.
אנחנו חונים (יש לשלם במכונה), ובן הזוג אומר לי – אולי צריך גם פליז וגם מעיל רוח? אז לקחתי… את הכפפות והכובע שהבאתי מהארץ השארתי ברכב. (ספויילר- ביג מיסטייק).
כבר בחניון ראיתי שהגענו בזמן הנכון ,הנוף והעננים מחכים לנו!
הנה תחילתו של PR1; מפה מתחיל השביל , תחילתו בירידה אבל רק תחילתו…
כבר בשלב הזה הייתה רוח חזקה…. התלבשנו….
ואנחנו ממשיכים בשביל, תיכף מתחילות המדרגות, הרבה מדרגות
הנוף מדהים לכל כיוון, תראו את שמיכת העננים הזו
ועולים עוד
סיומו של השביל בקטע צר , תהום מימין ותהום משמאל, קשה לצלם ולהעביר את התחושה, מרשים מאוד (ולא מפחיד), בסופו של הקטע הזה נחסמה הגישה להמשך השביל.
פה נמצאות המדרגות המפורסמות "מדרגות לגן עדן", ככה זה כשאתה מעל העננים…לאיפה עוד אפשר להגיע?
הרוח המשיכה, נותר לנו זמן וחיפשנו מקום מתאים לצפות בשקיעה.
התמקמנו על גבעה קטנה וחיכינו, יחד איתנו היו כמובן עוד מטיילים.
הנה מבחר מהתמונות, חיכינו כמעט שעה עד לשקיעה, לאט לאט נעשה יותר ויותר קר , נזכרתי באיסלנד והתחרטתי שלא הבאתי גם מכנסי רוח.. ואת הכפפות והכובע… (וזאת למרות שלבשתי גם פליז וגם מעיל רוח טוב). אבל לא ויתרנו!
היה יפה מאוד , הגיע הזמן לחזור.. המרחק לא מאוד ארוך ולא נזקקנו לפנסים
רגע לפני שסיימנו את העליה מבט לאחור
וחוזרים לרכב החם…
אנחנו מתלבטים אולי היה עדיף פה בכל זאת להגיע לזריחה, הצד שלה היה נראה עשיר יותר בעננים סמיכים… אולי לפעם הבאה?
מדד הכוכבים ל Pico do Arieiro
אני 5 בן הזוג 4 ("יותר יפה ב Pico Ruivo") הבכור 5 פיקאצ'ו – לא מדרג, ראינו אותו דבר יותר יפה
הפשרנו ברכב לאט לאט בדרך לפונשל
הבילוי היום – סופר, אבל במקרה עצרנו בסופר ממש מעולה וחבל שהגענו אליו רק עכשיו.. Continente Modelo Viveiros
הזדמנות גם להתרשם מדג סינוואר טרי להכין בבית! שוכב לו על הקרח יחד עם כל הדגים היותר נורמליים…
חוזרים לדירה לפינוקי יוגורט גרנולה ופירות
כביסה אחרונה למכנסיים (שוב בוץ מהבוקר!)
וואו… כבר מסתיים הטיול במדירה?
המשך ל –
מדירה וליסבון יום 9 – PR 11 – Vereda dos Balcoes ו Santana
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 