עד לא מזמן תפסתי את פולין כמקום שיעודו היחיד בחיים הוא מסעות בני נוער למחנות ההשמדה, ולחילופין מדינה ממש לא ברמה שאין בה מה לראות.. פתאום התחלתי לשמוע חוויות מטיולים, והדברים נראו אחרת.
אי אפשר לנתק את פולין מההיסטוריה היהודית שלה, זה ברור, אבל באופן די מופלא מסתבר שאפשר גם וגם…
לא יודעת אם מתאים לכל אחד, אבל אנחנו הצלחנו לשלב ולתת מקום לכל החלקים.
גם לטייל וליהנות מהעיר העתיקה המקסימה, וגם להתרשם מהעבר היהודי הנרחב בעיר, וגם ללמוד קצת על השואה מהזווית של קרקוב ואפילו לשמוע ישירות מהפולנים איך הם רואים את השואה ומה דעתם על החוק הפולני המפורסם, וגם סתם כך לבלות בפארק מים….
הבכור כמובן הינדס לנו כרטיסים זולים בוויז (250 שח לאדם הלוך ושוב מספיק זול?) וכך מצאנו את עצמנו בהרכב מלא באפריל לשלושה ימי טיול מלאים בקרקוב – אנוכי, המהנדס, הבכור החייל, האמצעי בן 17 וקטנצ'יק בן תשע וחצי.
שלושה ימים דחוסים… היה מעולה!
המשך ל –
סיפור לפני הטיסה 