יום הולדת לבן זוגי הגיע ומה יותר מתאים מחמשוש לטיול בדרום…
רגע אחרון לפני מבצע "שאגת הארי" אבל הספקנו!
מהבית יצאנו בניחותא בשעות הצהריים, עם אתנחתא קולינרית במסעדת "אצל הבוכרי" בקרית גת. לאחר העמסת פחמימות (טעימות) המשכנו הלאה למלון קדמא בשדה בוקר.
המלון בעיצוב מדברי כולו, ולהפתעתי קררררר בחוץ… ממש!

עצלות כוללת ואנחנו קצת נחים, קר ואין כוח לצאת לחפש שקיעה… ארוחת ערב בלובי כי לא נותר מקום בבטן לארוחת בופה גדולה ולילה טוב.
למחרת אנחנו מתרשמים מארוחת הבוקר במלון.. משהו אינסופי שאין לתאר.
והגיע הזמן לטייל קצת..
בחרנו במסלול להר צרור, תיאור – פה ופה, ניווט פה.
מסלול "בינוני" (כך חשבתי!) , לא קשה מדי. אם מצליחים לחנות במנחת שדה בוקר מדובר ב 8 ק"מ עם כ 250 מ שינוי גובה, אבל אם חונים במדרשת בן גוריון עצמה ברחוב צרור מוסיפים עוד כמה קילומטרים שטוחים לדרך.
איכשהו לא פנינו במקום הלא סביר שסימן לנו הוויז ונכנסנו למדרשת בן גוריון, חשבתי שלא נורא ונלך עוד כמה ק"מ…
אז התחלנו ללכת.
לא ממש על השבילים המסומנים.. מפה ומשם והנה הגענו למנחת שדה בוקר, ממנו אפשר כבר לראות את הר צרור, הר שולחן בעל פיסגה שטוחה.

מהמנחת המסלול מתחיל בדרך ג'יפים כחולה, גם פה לא ממש שמרנו על השבילים, אבל בכל מקרה נוף אל תחפשו בחלק הזה, ימין ושמאל רק חול וחול (ושבלולים)


עוד מבט קצת שונה על הר צרור

ממשיכים עוד קצת ואנחנו מגיעים לקצה דרך הג'יפים הכחולה, פוגשים שם גם ג'יפאים חביבים שמכבדים אותנו בבירה קרה וגם קבוצת רוכבים באופני שטח (חשמליים ברובם).
וכמעט שכחתי לציין.. חם עכשיו… ממש
מפה תצפית קצת שונה להר צרור

וסוף סוף אנחנו נכנסים לחלק היותר יפה של המסלול.
ממשיכים במסלול הכחול של הולכי הרגל, לתוך נחל צרור

מפה זה בהחלט כבר נראה טוב יותר

עוד קצת ואנחנו עולים לפיסגת הר צרור בשביל הירוק, פה פרוש לפנינו כל הנוף.. הנה דוגמית



קצת נחים, קצת אוכלים מטעמים…
והנה אנחנו יורדים מההר וממשיכים בנחל


הנוף הולך ומשתבח אבל גם החום, זה חלק ממש יפה של המסלול



והנה החבר המשקיף מלמעלה

אנחנו ממשיכים הלאה, מגיעים לחלק הכי קטלני של המסלול – עוד עליית ג'יפים… זה היה קשה!
חזרנו למנחת שדה בוקר, ומשם חתכנו חזרה למדרשת בן גוריון.
היה קשה אבל שווה!
לפעם הבאה באיזור נשמור מסלול עוד יותר קשה – ממעלה דבשון לעין עקב – ואם זה יהיה בפברואר אולי ננסה גם את הנרקיסים של נחל חצץ..
חזרה הביתה ליום הולדת משותף גם של הבכור, שחולק את התאריך עם בן הזוג…
שרק נזכה לעוד ימי הולדת כאלה!