היום היה אמור להיות מזג אוויר מושלם.
אבל כמו שאומרים – אמור זה שם של דג.
יצאנו מהמלון והגשם מטפטף… לא חזק כמו אתמול אז התעלמנו.
אנחנו מתחילים ללכת, בדרך פוגשים את שארל דה גול.
הנה הוא על רקע המגדל עליו עלינו אתמול – Tour de Bretagne.
היעד הבוקר הוא שוק TALENSAC – שוק האוכל של נאנט, זה שהצרפתים באמת קונים בו את האוכל שלהם…
הוא פתוח מדי יום מ 7 עד 13, למעט יום שני, ויש אפילו תחנת טראם סמוכה – Viarme Talensac.
השוק מקורה , תענוג צרוף לחובבי אוכל.
הכניסה לשוק בריח חזק של צדפות ופירות ים, נאנט ידועה בצדפות שלה. זה רק בכניסה.
יש גם כבר מוכן לאכילה.
ירקות מכל הגוונים והמינים, פה רק סוגי הדלעת…
גבינות, נקניקים, דוכן שלם המוקדש לכבד אווז, לחמים ושאר מאפים, פטיסרי…
וגם דוכן עוגת חג מולד מסורתית ועצומה בגודלה
וסנטה קלאוס זעירים מבצק סוכר לקישוט.
מדד הכוכבים לשוק האוכל
אני 5 בן הזוג 4 אמצעי 3 פיקאצ'ו 0 ("מסריח!")
אנחנו ממשיכים כמה דקות, ביום שבת שוק פשפשים בכיכר סמוכה – PLACE VIARME בשעות 8-13.
אולי בגלל הגשם המטפטף פה ושם השוק מאכזב מאוד… לא ממליצה.
מדד הכוכבים לשוק הפשפשים
אני 2 בן הזוג 0 אמצעי 0 פיקאצ'ו 0
מפה קצת הליכה ואנחנו מגיעים לאיזור בנאנט שנקרא l'Île de Versailles – מדובר ב"אי" מוקף בנהר ה Erdre.
ועל האי – גנים יפנים – Jardin Japonais.
נחמד לטייל פה, ובעונה ניתן גם לשכור סירות חשמליות ולשוט בנהר.
אחרי טיול הבוקר המורחב הזה נעשינו רעבים…
תחנת הטראם הסמוכה היא של קו 2, ושוב אנחנו מגיעים לתחנה המרכזית – תחנת COMMERCE.
ואיך אפשר להגיע לפה בלי להסתובב עוד קצת בשוק חג המולד?
הפעם אנחנו טועמים מגבינות צבעוניות מיוחדות. הכל צבעים טבעיים בשילוב עשבי תיבול.
המוכר מספר לנו שהוא בעצם מגיע מאיזור שאמוני.. אחרי החג יחזור הביתה.
קיבלנו טעימות מכל הגבינות וגם מגבינות הכמהין. שווה.
המחיר גם שווה. במיוחד למוכר.
תוך כדי השיחה אנחנו מתחילים לחוש בהיערכות משטרתית באיזור…
מסתבר שעוד מעט תתחיל הפגנת אנשי "הוסטים הצהובים" כנגד יוקר המחיה
והמשטרה נערכת… בהחלט נערכת.
אנחנו מתרחקים מהאיזור, לא כדאי להיות פה.
אנחנו עוברים שוב ליד בזיליקת Saint-Nicolas, ממש ליד כיכר PLACE ROYAL, הפעם באור יום ואנחנו נכנסים פנימה.
לכבוד החג יש בפנים גם עץ אליו ניתן להצמיד פתקי בקשות או מסרים. מזכיר לי משהו.
ליד הבזיליקה מצאנו מתקן ציבורי שאני עדיין המומה מקיומו ברחובות נאנט, אני חושבת שהציור על השלט מדבר בעד עצמו מה בדיוק עושים במתקן כזה.
ממשיכים ללכת, אנחנו בדרכנו לחפש קינוח ראוי בפטיסרי "מס 1" בנאנט – Vincent Guerlais.
הכל אלגנטי, יפה, אבל לשבת פה על קפה ועוגה – אין אפשרות.
דרך אגב, גם ממול בבולנג'רי/פטיסרי יותר עממי – אין קפה. וגם אי אפשר לחמם את הקרואסון.
מוזרים הצרפתים בקטע הזה.
אנחנו לא רחוקים מהמגדל Tour de Bretagne, אולי נעלה לתצפית ביום?
אנחנו עולים אבל מפספסים הודעה (בצרפתית כמובן, רק בצרפתית) שעקב עבודות המרפסת סגורה.
לכן לא הספקנו לראות כל מה שרצינו, אבל את ההפגנה ואת רימוני העשן.. דווקא כן.
מתחמם פה!
מדד הכוכבים לתצפית ממגדל Tour de Bretagne – לילה ויום
אני 5 בן הזוג 5 ("קר בלילה") אמצעי 5 פיקאצ'ו 4 ("כי לא נתנו לנו להישאר במרפסת")
הגיע הזמן להמשיך לביקור באוניית מלחמה צרפתית שהפכה למוזיאון – Maillé Brézé
לשם כך אנחנו ניגשים לתחנת טראם 3 הסמוכה, מתוך כוונה להחליף לטראם 1 בתחנה המרכזית COMMERCE.
אנחנו עולים לטראם ו.. אופס! הוא נוסע לכיוון ההפוך!
מסתבר שכל הקווים הפסיקו לעבור באיזור ההפגנה.
מי שרוצה – שילך ברגל.
ואכן אנחנו מצטרפים להמון שיורד מהטראם והולך ברגל למרכז העיר.
עלינו על טראם 1 בתחנה מרוחקת יותר, ונסענו לאוניה Maillé Brézé – עבורה יש לרדת בתחנה Gare Maritime.
מדובר באונית מלחמה צרפתית משנות ה – 50. הביקור הוא אך ורק בסיור מודרך – בחדר המכונות או על האוניה, ויש גם סיור משולב.
במקרה הגענו לסיור המשולב…
בחלקו הראשון היינו היחידים שהגיעו, ובתמורה קיבלנו סיור פרטי – באנגלית – בחדר המכונות. היה מעניין, כרוך בטיפוס בסולמות.
בהמשך לחלק העליון של הסירה הצטרפו מי שבאו רק לסיור הזה והוא הפך לצרפתית שוטפת.
אומנם קיבלנו חוברת הסבר באנגלית, אבל זה לא היה זה.. הילדים איבדו עניין, הספקנו לראות את טילי הטורפדו שהאוניה יכלה לשגר כנגד צוללות ואז עזבנו את הסיור באמצעו.
מדד הכוכבים לאוניה Maillé Brézé
אני 4 בן הזוג 4 אמצעי 3.5 פיקאצ'ו : 4 לחדר המכונות, 0 להמשך
אנחנו רוצים לחזור למרכז העיר, עולים על הטראם אבל לא רק שהתחנה המרכזית לא חזרה לפעול אלא עוד להיפך.. אפילו התחנה בה עלינו קודם הפכה עכשיו ללא פעילה.
טוב אז נלך ברגל עוד.
אנחנו מגיעים לאיזור התחנה המרכזית.. נראה שחלק מאנשי הוסטים הצהובים סיימו את הפעילות שלהם להיום והם עוזבים ברגל, חלקם נשארים במקום מפוזרים. כולם מצויידים במסכות כנגד רימוני עשן של המשטרה.
המשטרה עוצרת אותנו גם ברגל, מונעת מעבר ברחוב הראשי ואנחנו נאלצים לעקוף דרך רחוב אחר.
האווירה קצת מתוחה, תוך כדי הליכה אנחנו רואים שמתפתחת קטטה אלימה ואנשים קוראים למשטרה.
ממשיכים הלאה לכיוון הכיכר המרכזית – PLACE ROYAL, בדרך עומד לידנו מישהו שניפץ חלון ראווה של אחת החנויות.
מתרחקים מהר.. וברחוב הסמוך אש!
(מכבי האש הגיעו מהר לכבות)
כשאנחנו מגיעים לכיכר מסתבר שזהו.. סגרו את שוק חג המולד להיום.
לא נעים.
המסעדות ריקות, מפסידות את השעות הרווחיות ביותר שלהן.. בשבת בלילה.
אנחנו לעומת זאת כבר פה, ורעבים…
במעבר חד – נכנסים לקרפרי ידוע בנאנט – Heb Ken.
רק אתמול עברנו פה והשתרך תור ארוך בכניסה, והיום אנחנו נכנסים סתם כך והמסעדה חצי ריקה.
אנחנו הולכים על הקרפים המתוקים.
הכל פה כל כך איכותי.. רמה אחרת. ממליצה על השוקו החם , קרפ סוזט בוער כמיטב המסורת, וקרפ שוקולד 66%. ממש שווה פה.
הטראם עדיין לא חזר לפעולה, אז שוב אנחנו הולכים ברגל, הפעם לבקר במגדל אותו ראינו מהמצודה – מגדל LU, אותו מגדל פרסומת של בית החרושת לפתי בר.
היום כבר אין פה בית חרושת, אלא מרכז להופעות ואומנות מודרנית. שווה לברר מראש אם יש הופעה מעניינת.
אנחנו נכנסנו לתערוכה חינמית מוזרה ממש (בעיני)
חזרנו למרכז, לארוחת ערב במסעדה יפנית The Red and Luna. גם היא הוזמנה דרך אפליקציית The fork והעניקה לנו 30 אחוזי הנחה. גם אחריהם היא נותרה יקרה.
וזהו.. הגענו לסוף הטיול.
לסיכום
אז איך נאנט?
ואיך נסכם את הטיול?
אהבנו את נאנט –כולנו.
אף אטרקציה פה היא לא מאסט בינלאומי. זו לא לונדון ולא פריז.
אבל – יש בהחלט מה לראות כפי שסיפרנו אני ושירלי.
ונאנט יפה, וכיפית.
בתחושה שלי הטיול הוא יותר טיול אווירה והסתובבות, בוודאי כטיול טרום כריסמס, והאוכל והשיק הצרפתי תמיד מוסיפים!
5 כוכבים מכולנו!
רק בריאות ושנמשיך לטייל!
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 