כן, כן… הגיע היום הגדול!

אם יש מסלול אחד שיש עליו קונסנזוס בפורום בתור מאסט הוא המסלול הזה…

נסיעה קצרצרה וכבר הגענו ל ESPOT, הלוא הוא הכפר הסמוך ממנו יוצאים הג'יפים לאגמים השונים שבפארק, והפעם- אלה ג'יפים אמיתיים, ולא סתם ואנים (רמז לבאות!!).

בתור ישראלים אסליים, רק התקרבנו לבוטקה של הג'יפים (בכניסה לכפר, אין מצב לפספס) ומיד קיפצתי מהאוטו לעמוד בתור בעוד המהנדס מחפש חניה.

זה לא ממש היה דרוש.. התור ארך בערך שתי דקות, ומאחר ואנחנו בעצמנו חמישה איש – וכבר היה זוג אחד שרצה כמונו לעלות לאגם השלישי Estany De Amitges – מיד נוצר המינימום הדרוש ליציאה לדרך, כלומר שישה אנשים.

הג'יפ היה מהדגם של 8 אנשים, כזה שיש מאחור.. איך לקרוא לזה ? קרון בקר?

בכל אופן – נכנסתי בנונשלנטיות עם הילדים, חצי דקה הספיקה לי כדי להבין שפה אני לא נשארת, ומיד הענקתי את המקום היוקרתי למהנדס ואני באתי לשבת ליד הנהג.

טיפ חשוב (לכל מי שיכול ועל אחת כמה וכמה למי שיש לו שבב קלסטרופוביות בדמו) -שבו קדימה או מקסימום בספסל מאחור.  בקרון הבקר יש סנטימטרים ספורים ביניכם לתקרה.

יצאנו לדרך!

הנהג קישקש בספרדית עם הזוג הנוסף בג'יפ, המהנדס ושלושת יורשי העצר לא דאגו כי לא התעמקו מה אורכה ואופיה של הנסיעה, וכך חלפנו על פני האגם הראשון – Estany De Sant Maurici.

עד כה – דרך סלולה ולא קשה.

ממשיכים מהאגם הראשון לאגם השני Ratera  Estany De , הדרך כבר הופכת להיות שביל כבוש, אבל עדיין הכל בסדר. בזווית העין אני מחפשת את הברווזים שהבטחתי לקטנצ'יק והוא טרח להביא עבורם בגטים ישנים.. מוצאת ברווז אחד, דיינו.

מהאגם השני לאגם השלישי Amitges הדרך הפכה להיות ממש לא כבושה, עם הרבה מאוד אבנים…

יושבי קרון הבקר התחילו לקטר… ולייחל לסיומה של הנסיעה.

"כבר עדיף ללכת את זה מאשר לנסוע ככה"  (וזו חתיכת עליה תאמינו לי). 

"משום מה" המצב אצלי שם מקדימה היה הרבה יותר טוב.

בסופו של דבר לאחר כ 45 דקות הגענו לאגם שלנו..

למרות כל הקיטורים כמעט כולנו שרדנו את הדרך, אבל האמצעי הרגיש לא טוב ושכב לנוח.

אם לנוח ולעשות הפסקה – בהחלט למה לא פה. אז לא ממש סבלנו מלחכות לו.

המים ריצדו, כמעט ואין אנשים… מה רע?

מקסים ושקט פה!

אחרי כחצי שעה התאושש האמצעי, התחלנו ללכת אבל מה נעשה שמיד נתקלנו בבקתה?

אז היה צריך לעשות עוד הפסקה, הפסקת קפה…

בסופו  של דבר קרה הנס וסוף סוף התחלנו את המסלול!

. חוזרת על מה שכתבו אחרים – המפה שנותנים בפארק לא מובנת ולא שווה כלום, ואני אוסיף שאפילו אם השגתם את החוברת על אגיאסטורטס בעברית (יש בבנין ליד הבוטקה של הג'יפים ויש גם בנקודת המידע ליד אגם מאוריצי) – מפת מסלול ברורה לא תמצאו שם.

חזרה לסיפור שלנו:

אז ירדנו לנו בכביש מהבקתה, ומהר מאוד סטינו ימינה לשביל הצהוב. השביל לא נשאר צהוב לאורך כל הדרך!

נעים ללכת, בטח כשזה בירידה.. יש אוויר טוב, פרחים, ולמרבה הפלא.. הפארק הכי מפורסם בפיריניאים ואין כמעט אנשים במסלול!  (נראה לי שרובם נעצרים באגם מאוריצי ולא עושים מסלול ירידה מאמיג'ס).

ממשיכים הלאה עד להצטלבות שנראית לי מועדת להתברברות, אבל בזכות ההוראות ידענו לפנות שמאלה במורד למרות השילוט הלא ברור, ובתמורה נהנינו מעוד אגם שאף אחד לא סיפר עליו… אבל חסר לו משהו?  נקרא לו האגם המקופח.

המשכנו בירידה, הדרך המשיכה להיות נעימה וממש לא עמוסה, עד שהגענו להצטלבות נוספת – ימינה לתצפית (mirador) ושמאלה לאגם ראטרה.

כמובן לא ויתרנו ופנינו לתצפית שמשקיפה על אגם מאוריצי.. לא רחוק ולא קשה, ויפה.

חזרנו על עקבותינו לכיוון ההצטלבות, והמשכו לאגם ראטרה.

זה היה הזמן להפסקת נישנושים… אבל רגע איפה הברווזים?  לא נמצא אף אחד!

מפה עוד קצת בירידה בכביש ופונים ימינה לפי השילוט  – לשביל המוליך למפל.

עוד קצת ממשיכים והגענו לאגם מאוריצי.

מקסים גם הוא!

אבל – פה היו הכי הרבה אנשים… עסוקים בפיקניקים וכדומה

ובזמן שאנחנו הגענו היו גם לא מעט ברחשים למיניהם כך שממש לא התחשק להתעכב!

מצאנו ג'יפ במהירות (מפה הדרך כבר קלה ומהירה), וסיימנו בכיף את המסלול.

מדד הכוכבים :

אמא 5 אבא 5 בכור 5 אמצעי 5 קטנצ'יק 4 (כי לא היו ברווזים!)

אפשר לומר שגם פה יש חמש חמישיות (כמעט..)? אני אומרת שאפשר!

ומה עכשיו?

כידוע הצבא צועד על קיבתו, בזווית העין הבחנתי שב Espot יום ראשון או לא יום ראשון – הסופר הקטן פתוח, אז מיד השלמנו קניות, ונסענו עוד מספר דקות לאגם מקסים שנמצא בדיוק בין Esterri d'Àneu לבין Espot – אגם Torrassa, במפה ובשילוט הוא נקרא Panta de la Torrassa.

חוץ מאגם מקסים, שכל אחד יכול לחנות ליד ולשבת על הדשא לפיקניק, יש פה גם השכרת קייאקים, והיו גם מתנפחים במים. אישית – המים לא נראו מפתים בתור משהו להתרחץ בו, הייתה לא מעט ירוקת וכדומה.

אבל לקייאקים אני דווקא ממליצה!

האמצעי הוא המומחה שלנו לתחום, מיניתי אותו כמנהיג הקייאק (4 אנשים, התחלפנו באמצע) ועשינו כמיטב יכולתנו – פשוט לא להפריע…

מדד הכוכבים :

אמא 4 אבא 4 בכור 4 אמצעי 5 קטנצ'יק 0 (מממ..  עוד בטראומה מהתהפכות הקאנו שלנו בארה"ב? גם אני!)

מפה כמה דקות וחוזרים לדירה באסטרי ד'אנאו, גם פה לא ממש התרשמו מיום ראשון  – הסופר היה פתוח וגם חנות מוצרי חשמל/מטבח וכו', בה קנינו קומקומון חשמלי, שהרי הספרדים מאמינים רק במקינטה!

עד כאן הרפתקאות יום ראשון, היה נהדר!