לילה ראשון עבר עלינו בארקיפה והביא איתו בשורה לא כל כך משמחת..  ב 3 בבוקר התעוררתי עם כאב ראש חזק.

זה לא משהו שקורה לי וגם בשעה הזו היה ברור לי שזה הגובה.

מה?? כבר בגובה של ארקיפה מתחילות בעיות?? רק 2400 מ' !  מה יהיה??

לקחתי אדוויל וחזרתי לישון, הג'ט לג לא סייע לעניין אבל איכשהו הגעתי לבוקר.

ארוחת בוקר במלון, טובה ומגוונת, כמובן ששתיתי תה קוקה שנחשב כמסייע להסתגלות לגובה (עלי הקוקה הם אלה שמהם מופק הקוקאין והם חוקיים לשימוש רק בפרו) וגם התחלתי לקחת את הכדורים שהבאתי שיעזרו גם הם. ובעיקר קיוויתי לטוב.

בתוכנית היום סיור בארקיפה, אבל לא אחד מסיורי ה free tour ההמוניים.

מהיכרות עם בני משפחתי עדיף בהרבה עבורנו סיור אינטימי שמאפשר שיח שוטף עם המדריך, מצאתי סיור כזה לקבוצה של עד שישה אנשים עם המדריך חוזה – פה.

הליכה קלה מהמלון לנקודת המפגש ומצאנו שהסיור היום למעשה פרטי.. איזה כיף.

במבט לאחור נראה לי כי חוזה היה המדריך בעל האנגלית המעולה ביותר מכל המדריכים שהיו לנו בטיול (והיו לא מעט), אבל אנחנו בתחילת הטיול והכל היה נראה לנו טבעי ומובן מאליו…

חוזה מסביר לנו שלפני הכיבוש הספרדי, בתקופת האינקה היו באיזור ארקיפה שדות וגידולים. התושבים השתמשו בחלק לצריכה עצמית ואת השאר שלחו לשימוש במרכז האימפריה- בקוסקו. העיר עצמה הוקמה לאחר הכיבוש וזו הסיבה לארכיטקטורה האירופאית שלה.

אנחנו נכנסים לאחת החצרות

הסגנון אירופאי ברובו אבל משלב גם את האמונות המסורתיות של התושבים, לפני שקיבלו עליהם את הנצרות. באחת מפינות החצר משולבת הפומה – החיה הקדושה לעולם הארצי – שומרת עלינו מלמעלה.

האבנים מהן בנוי הרובע ההיסטורי של ארקיפה נקראות אבני סילאר sillar – הן נוצרו מסיתות אבנים שנחצבו במכרות סלעים וולקניים שליד העיר. רוב המכרות לבנים  – כאמור זו "העיר הלבנה". מי שרוצה יכול לצאת בסיור מאורגן למכרות (אפשר לקרוא עליהם פה), אנחנו ויתרנו.

חוזה מסביר לפיקאצ'ו על הסומבררו החדש.. מסתבר שהקישוטים שעליו הם בעצם מה שנקרא "צלב אינקה" (צ'קאנה בשפת הקצ'ואה, השפה המקורית בפרו לפני הכיבוש).

לא תתפלאו לשמוע שהצלב טומן בחובו סימול של שלושת העולמות – העליון הארצי והתחתון, כאשר לכל זרוע בצלב יש שלוש מדרגות כנגדם. המספר שלוש יופיע בעוד הרבה מקומות קדושים לאינקה, תמיד כנגד שלושת העולמות הללו. עוד סמלים בצלב האינקה הם ארבע רוחות השמים שמיוצגים בארבע זרועות הצלב, והחור שבמרכז מייצג את עיר הבירה קוסקו.

אנחנו מגיעים לפלאזה דה ארמאס – איך אפשר שלא?

עכשיו אנחנו שמים לב לדמות בראש המזרקה, שתוקעת בחצוצרה.. שמה הוא טוטוריטו (ואת זה היה קל לזכור למי שמכיר את הסיפור של שלום עליכם "הדגל" על טופל'ה טוטוריטו…)

אז קבלו את טוטוריטו של ארקיפה, חיפשנו אותו גם בפלאזה דה ארמאס של ערים אחרות אבל לא תמיד הוא שם…

אנחנו ממשיכים ומתרשמים מבחוץ מכנסיה בעיצוב בארוק Church of the Company of Jesus  (היום זוהי גלריה), הרבה מאוד השקעה בעיצוב של קישוטים בדוגמאות צמחים, פרחים, פירות ועוד.

טיפ – ממש מול הכנסיה חנות שכולה אלפחורס  –  Antojitos de Arequipa  .בארקיפה מתגאים באלפחורס במגוון טעמים של מילויים כקינוח מקומי.

הכנסיה הייתה צמודה למנזר, היום זוהי חצר פתוחה עם מסעדות, שאפשר להיכנס אליה באופן חופשי (חפשו לדוגמא מסעדה הנמצאת בחצר  – Misti Picantería Café)

הנה מקרוב תצלום של רמת הקישוטים בעמוד שנותר בחצר

המשכנו הלאה, בדרך ראינו גם בניינים עשויים סילאר ורוד הנחשב יוקרתי יותר מהלבן, וסיימנו את הסיור ברופטופ של אחד המלונות , עם תצפית מעולה להר הגעש החביב שלנו מיסטי

היה סיור מעולה!

מדד הכוכבים לסיור בארקיפה

אני 5  בן הזוג 5  פיקאצ'ו  5

קונצנזוס!

ישבנו לנוח, היום המשיך להיות חם קצת יותר מכרגיל  ושקלנו מה הלאה..

תהינו אם כדאי לעלות לתצפית מגג הקתדרלה אבל החלטנו שמיותר, הגענו למסקנה שמתבקש לחזור למסעדת Zig Zag… הסטייקים קוראים לנו…

בשעת צהריים אפשר להגיע גם ללא הזמנה מראש. להתלבט לא התלבטנו, ידענו היטב מה להזמין. והמלצר שזיהה אותנו צ'יפר אותנו בנוסף על חשבון הבית בכוסיות Pisco Sour – הקוקטייל הכי ידוע של פרו.

מבסוטים המשכנו לאחד האתרים הידועים ביותר בארקיפה –מנזר סנטה קטלינה.

מדובר בסוג של "עיר" בתוך עיר… המנזר שוכן בתוך מתחם מוקף חומה במרכז ארקיפה.

הוא נוסד בתקופת הספרדים ב 1579, וגם עוצב בסגנון ספרדי בצבעים חמים, מה שתורם לפופולריות האינסטגרמית שלו.

אפשר לסייר במתחם גם ללא הדרכה, אבל אנחנו בחרנו להצטרף לסיור מודרך באנגלית שיוצא לעיתים קרובות (אין צורך להזמין) .

למזלנו המדריכה פה הייתה טובה יותר מאשר זו במוזיאון חואניטה, ואפילו זכינו לסיור פרטי (יד המקרה).

פתחנו בביקור בחדר מוארך ששימש את הנזירות למפגש עם בני המשפחה – פעם בחודש, מאחורי סורגים ובמרחק, ללא מגע.

האמת – מרגיש כמו בית כלא…

המדריכה לא הסתירה את הזעם שלה כלפי הספרדים, שלגישתה באו לתושבי פרו שהאמינו בכוחות הטבע לפי האינקה והודיעו להם שעליהם לכפר על חטאיהם ולהתנצר, ישו נצלב בגלל חטאיכם!

במה חטאנו?? היא זעמה,  בכך שאנחנו מאמינים בשמש, בהרים, באדמה??

הדרישה הייתה ממשפחות ספרדיות או חצי ספרדיות להקדיש את אחד הילדים לשירות בכנסיה. ילדה כנזירה או ילד ככומר, והמנזר שימש למטרה זו, ומי יכול היה לסרב?

סנטה קטלינה היה מנזר מאוד יוקרתי, למשפחות הכי עשירות בפרו.

הנזירות גרו שם בתנאי עושר ופאר, וההורים התגאו שהן שם. היו להן ממש דירות כולל כמה משרתות שדאגו לכל צרכיהן, וכל המרבה במשרתות הרי זה משובח. היו חיי קהילה, מסחר פנימי ואפילו בחירות פנימיות.

רק נקודה קטנה אחת העיבה על החיים – אסור היה לצאת. לעולם. רופאים נכנסו למנזר במקרה הצורך והמנזר כלל גם בית קברות.

המשרתות לעומת זאת יכלו לצאת, למשל לקניות בשוק (לא לפני שאיימו עליהן שהמלאך רואה את כל מעשיהן…), אבל בצורה זו יכלו למעשה לעדכן את הנזירות במתרחש בחוץ.

כך סיירנו לנו , ראינו את החדר של הנזירות המתלמדות (לא רע בכלל) ואת הדירות של הנזירות שקיבלו מעמד של קבע.

לכאורה תקופת ההתלמדות נועדה לבחון אם הנזירה רוצה להישאר במנזר, אבל אין מי שהרשתה לעצמה לומר שהיא לא רוצה.. הרי המשפחה סומכת עליה, מי לא תרצה להתחתן עם ישו?  זו הייתה הגישה.

הרחובות במנזר נקראו על שם ערים בספרד, הנה למשל רחוב טולדו, ואם תסתכלו היטב תראו שבקצהו נשקף הר געש נוסף שסמוך לארקיפה– צ'צ'ני.

פה הקערות בהן עשו כביסה (טיפ – חתיכת גזר יכולה לשמש כפקק)

וזו הכיכר בה התבצע המסחר הפנימי בין הנזירות, בהתאם לגידולים או לעיסוקים של כל אחת

המדריכה כפי שכבר הבנתם לא חששה להביע את דעותיה כנגד הכיבוש הספרדי.

עלה גם הנושא של גניבת הזהב מפרו, זהב שלדבריה נמצא היום בכל הכנסיות המפוארות של ספרד.

"לפחות שיחזירו את הכסף!!"

היא גם חלקה איתנו את התיסכול שלה מכך שיש תיירים שמתייחסים לפרו כמדינה מפגרת חסרת תרבות, שצריכה להודות לספרדים שבזכותם יש להם שפה ותרבות.

המחיקה הזו של תרבות כל כך מורכבת כמו תרבות האינקה ושל שפת הקצ'ואה (שהיום היא שפה רשמית לצד הספרדית ויש הרבה שדוברים אותה ולומדים אותה בבית הספר) – אין ספק שזה מרתיח.

יש גם תיירים שבאים ומתפלאים שיש בפרו רכבים…. "אין להם טלוויזיה?? הם חושבים שאנחנו רוכבים על למות??" זו תגובתה הצינית של המדריכה.

קצת כמו הדימוי של ישראל, פעם כשעוד חשבו שפה רוכבים על גמלים….

עלינו לתצפית מגג אחד הבתים, הנה צילום שצילם בן זוגי משם

גם כיום יש מספר קטן של נזירות שגרות במקום (באיזור סגור לציבור) ,ויש במנזר קונדיטוריה קטנה וחנות מזכרות ממעשה ידיהן.

סיימנו את הסיור, היה מעניין מאוד, אולי בזכות הזווית האישית של המדריכה. סיפור המנזר עצמו הפתיע אותי ולא תאם את מה שקראתי עליו באתרים השונים לפני הטיול.

מדד הכוכבים למנזר סנטה קטלינה

אני  5  בן הזוג  5   פיקאצ'ו  5

לסיום היום התקדמנו לתצפית שקיעה נוספת, הפעם באחד מה ROOFTOPS   בעיר.

בחרתי ברופטופ La Terraza on the Top, עדיף להזמין מקום אבל הסתדרנו גם בלי.

הוא משקיף על פלאזה דה ארמאס,

וגם את מיסטי אפשר לראות ממנו…

קצת נישנשנו, קצת פיסקו – הפעם בגירסת הפסיפלורה, והשקיעה ירדה, מהממת במיוחד

זמן לחזור למלון, צריך להתארגן לטרק שלושה ימים בקניון קולקה.

בדרך הצטיידנו באלפחורס מסניף Antojitos de Arequipa  הסמוך למלון, שיהיה לנו כוח!

הטרק הוזמן מ PERU ULTIMATE EXPEDITION  במסלול החצי פרטי שהעניק בנוסף למדריך פרטי ולינה משודרגת גם הדרכה ערב לפני במלון שלנו.

ובכן נפגשנו במלון עם המנהל וטוב שכך כי היו שינויים…על זה נאמר מוטב מאוחר מאשר אף פעם!

קיימים שני מסלולים לטרק בקניון קולקה – "קלאסי" ו "לא קלאסי".

אני הזמנתי את המסלול ה"לא קלאסי" שנראה לי אטרקטיבי יותר, בעיקר בשל הלינה בלילה הראשון. כן , היו שם עוד כמה קילומטרים לעומת המסלול הקלאסי אבל החלטתי שיהיה בסדר.

בפגישה השתכנעתי שעדיף שלא… הטרק הקלאסי יהיה מאתגר מספיק גם ככה והמנהל הבטיח לטפל בשינוי הלינה והלוגיסטיקה ללא בעיה.

אבל זה עוד לא הכל.

שני הטרקים מסתיימים בכמה שעות "נפלאות" מוקדם מאוד בבוקר בהן אמורים לעלות גובה של 1200 מ' ברצף של switchbacks . קצת חששתי מהקצב שלי והזמנתי פרד לעליה הזו, שאוכל לרכוב עליו. מסיפורים על מסלולים אחרים הבנתי שיש איש שמוליך את הסוס כך שאין צורך בניסיון מיוחד, ושיערתי שכך מתנהלת גם הרכיבה בפרד.

בפגישה המנהל קצת הפחיד אותי מרכיבה על הפרד, וגם אמר שלא רוכבים על הפרד עם תיק, התיק יכול לגרום לכך שיהיה קשה יותר להחזיק מעמד ברכיבה ולעוף מהפרד.

לא תודה!  השתכנעתי שעדיף לי לעלות בעצמי ברגל וקיוויתי לטוב.

כמו שניתן לתאר לא אהבתי את השינויים האלה ברגע האחרון, על כל זה אפשר היה מבחינתי לדבר ולברר הרבה קודם ולא ערב הטרק (אלא שאז החברה מסתכנת שאבטל.. מהלך לא הכי רצוי מבחינתם.. בכל מקרה מקובל לעשות הכנה לטרק ערב קודם כך שאני לא יכולה לומר שמדובר בהתנהלות חריגה ).

אבל – הבנתי שאין ברירה, סיימנו את האריזות בתרמילים הגדולים, הפקדנו את המזוודות בקבלה (כך מקובל בפרו בזמן היציאה לטרקים), ואפילו הצלחנו לישון כמה שעות עד האיסוף ב 3 בבוקר!

בהצלחה לנו!

המשך ל –

פרו יום 4 – יום ראשון לטרק קניון קולקה : תצפית הקונדורים וירידה לקניון

חזור ל –

פרו ימים 1-2 – הגעה והיכרות עם ארקיפה

פרו – רקע