פרו יום 7 – ברוכים הבאים לקוסקו

אילוצים של זמני הטיסות בין ארקיפה לקוסקו הביאו אותנו לקום מוקדם.. גם היום, הטיסה יוצאת בשבע וחצי בבוקר.

תיאמתי עם הקבלה שיזמינו לי מונית מראש, לא רציתי לקחת צ'אנס שמוקדם בבוקר יהיה לי קשה למצוא.

ברבע לחמש מגיע נהג. רכב רגיל, ללא סימון מונית.

הוא מעמיס את הכל, מצליח לנסוע 2 מטר בערך והרכב לא מניע.

כנראה שזו לא הייתה כזו הפתעה לנהג… יוצא דוחף את הרכב אבל.. זה לא עוזר.

איזה כיף של אמינות כשלחוצים להגיע לטיסה.

אבל אחד מהדברים הטובים בפרו הוא שאף פעם לא חסרה בה מונית!  יש אינסוף… ותוך דקה אנחנו עוצרים מישהו אחר (על הדרך גם משלמים פחות) והכל בא על מקומו בשלום.

טיסה קצרה.. קצרה מכדי לישון.. ותאמינו או לא פתאום הטייס אומר שאנחנו מגיעים תוך חצי שעה בלבד, במקום שעה. לא ייאמן.

אני הזמנתי מיניואן מראש דרך Taxidatum, רציתי להיות בטוחה שיהיה מקום לכל המטען, הם הצליחו להתמודד יפה עם ההקדמה של הטיסה אבל האמת שזה לא מאסט בכלל להזמין מראש (תלוי בכמות המטען).

אנחנו מגיעים מוקדם למלון שלנו Usgar San Pedro Boutique, מלון שמצאתי לאחר שמלון אחר ביטל את ההזמנה שלי בתואנת שווא. מפקידים את המזוודות ודבר ראשון הולכים לחפש אוכל.

כמה דקות ברגל ברחוב ואנחנו כבר מתוודעים למנשאים בפרו ובכלל לאינסוף השימושים שיש לבד הצבעוני הזה שנשי פרו, לפחות המסורתיות שבהן, משתמשות בו לנשיאת כל דבר שהוא. והן חזקות… חבל על הזמן.

אפשר לשאת בבד הזה פעוט, אבל גם תינוק קטן, וקניות מהשוק, וסחורה שצריך למכור… במקום תיק יוצאים לדרך עם בד על הכתפיים והכל יסתדר.

אנחנו אוכלים ארוחת בוקר בבית הקפה הסמוך Manos Campesinas , לא משהו יוצא דופן אבל היה חביב

על בטן מלאה מה יותר טבעי מללכת לראות את השוק הסמוך –  שוק סן פדרו  Mercado Central de San Pedro? 

מיד אנחנו רואים שזה שוק מאוד שונה מזה של ארקיפה.

השוק משמש גם את המקומיים אבל גם הרבה מאוד את התיירים, ויש פה שפע של מזכרות ובגדים למיניהם במחירים בין הטובים בקוסקו.

זו הפעם הראשונה שלנו פה, וספויילר – עוד יהיו כמה וכמה נוספות – ואנחנו מתחילים באיזור מיצי הפירות . מדובר בעשרות נשים שכולן מכינות בערך אותו דבר – מיץ פירות (או שייק) בהרכב לבחירתך.

אני עדיין לא מבינה איך לכולן יש פרנסה, לדעתי יש פה לפחות ארבעים נשים, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח..

אנחנו קצת חששנו מהאכילה בשוק אבל כנראה שזה עודף זהירות.

איזור הבשר – שוב חסכתי לכם תמונות קשות, אינסוף תבלינים וסוגי תה שונים, המון דוכנים של ביגוד – פונצ'ו, פליזים, חולצות, צעיפים, תיקים

הנה דוכן בובות (ראו כמה קשישה המוכרת)

גם אנחנו מתחילים לקנות קצת לעצמנו ובעיקר מתנות לנשארים בארץ, אבל המבחר מסחרר ואנחנו מתקשים לסיים את המשימה בפעם אחת.

הנשים המקומיות ממשיכות להפתיע אותי עם צמות ארוכות שחורות משחור, מקפידות על כובע, חצאית אופיינית וכמובן בד צבעוני שישמש לנשיאת הקניות

אנחנו חוזרים למלון להניח את הקניות וממשיכים בעוד משימה  – קניית מקלות הליכה לבן זוגי ופיקאצ'ו שרק בפרו השתכנעו שצריך… והגיע זמן לנוח.

קמנו כל כך מוקדם, וגם הגובה של קוסקו מורגש בהחלט.

אני קצת מנמנמת לי במיטה ופתאום שומעת מוזיקה חזקה מאוד מבחוץ.

תופים, חצוצרות ומה לא.

הייתי יכולה לספר לכם שמיד יצאתי לבדוק מה קורה אבל האמת שלא… שיערתי שעוד רגע תסתיים המוזיקה ולא זזתי מהמיטה.

אבל המוזיקה ממש לא הפסיקה, היא אפילו התחזקה עוד ועוד עד ששמעתי אותה כאילו מנגנים לי ממש מחוץ לדלת.

זה לא היה רחוק מהאמת.. יצאתי בגרביים מהחדר ואני רואה שבפתח המלון עוברת תהלוכה ססגונית עם כלי נגינה והמון רקדנים.

קראתי לבן זוגי, שיבוא גם הוא לראות, פשוט היינו המומים!

אפשר לראות ביוטיוב שלי פלייליסט של התהלוכה, כי אין כמו לראות את הטירוף הזה בלייב…

אבל גם מתמונות הסטילס אפשר להתרשם, התהלוכה הזו לדעתי ארכה יותר משעה!! אי אפשר לספור כמה קבוצות צעדו זו אחר זו ובתלבושות הכי מושקעות שאפשר לדמיין!

ומה הסיבה למסיבה – מסתבר שמדובר בפסטיבל Mayordomos 2026 לרגל יום הולדתה של מריה. יום ההולדת הוא ב 8 לספטמבר, והוא נמשך מספר ימים כאשר ה 9 לספטמבר – היום – תוכנן כיום שיא עם מיסה מיוחדת לכל קבוצות הרקדנים.

אז נתחיל בתמונה של מריה עצמה כוכבת האירוע

ואחת מהתזמורות.. היו  הרבה מאוד..

וקדימה למדגם מקבוצות הרקדנים והרקדניות.. הכל מדוגם טיפ טופ!

תראו את הרעשן.. זה נראה לי שרקן!

כולל קפיצות לאנרגטים!

וגם אלה היו קופצניים חבל על הזמן…

ולא נפקד מקומו של הדור הצעיר

התהלוכה הייתה כל כך ארוכה שחזרתי לחדר באמצע, ניסיתי לשכנע את פיקאצ'ו לבוא ולראות את התהלוכה איתנו, אבל טיפ שלי – אל תנסו להתעסק עם מתבגר נוהם ורעב!!

עוד כמה תמונות מלמעלה

וגם כמה תמונות שלי עם החבר'ה ששמחו מאוד להצטלם ביחד

היה אירוע באמת יוצא דופן, אבל אני מודה שאחרי שעה גם לי נגמרה הסבלנות, ואולי גם תרמה לכך העובדה שהיה צריך לדאוג לקצת אוכל לפיקאצ'ו….

ויתרתי על הזמנה שהייתה לי למסעדת שף והלכתי על בטוח למקום שישביע בן 18 – פאב אירי Molly's Irish Bar and Restaurant

ההימור הצליח ושבעים ומרוצים סיימנו את היום, לא לפני שנפקוד את הכספומט הסמוך Cajero Banco de la Nacion ב Plazoleta Sta. Catalina s/n, כספומט שהוא מוקד תיירות עקב החיסכון בעמלה, וכבר סיכמנו שבלי מזומן זה לא הולך בפרו….

ולפני המונית חזור, עוד מילה קטנה על מיקום המלון – מיקום ליד שוק סן פדרו הוא לא מרכזי כמו פלאזה דה ארמאס המקומית אבל אנחנו היינו מרוצים מאוד.  עקרונית מדובר במרחק הליכה סביר לגמרי אבל… גם ככה קשה בגובה של קוסקו, והיא לא עיר מישורית, כך שכמעט תמיד חסכנו כוחות ומונית של 8-10 שח הביאה אותנו בקלות לכל מקום שנרצה. המלון עצמו היה מצויין והעלות זולה יותר בזכות המיקום.

גם היום לא נישן הרבה (כי מחר יוצאים מוקדם למסלול) אבל בנוסף יש עוד משימה להספיק  – באחת בלילה שעון פרו נפתח הרישום לקורסים של פיקאצ'ו שמתחיל עתודה… מאתגר אבל החלטנו לא לוותר על המסלול ויהיה בסדר!

3 תגובות

להשאיר תגובה