פרו יום 13 – "יום חופשי" בקוסקו

בוקר טוב…

גם לצעירים חסרי מנוח יש גבול לפעמים…

כבר לפני יומיים הבנו שהתוכנית של היום – מסלול 7 הלגונות הוא טו מאצ' לצאת אליו ב 3 בבוקר כשאנחנו חוזרים מהסיור עם אורי כהן במקרה הטוב ב 9 בערב, ואז עוד יש לארגן את התרמילים, להכין מזוודות לצ'ק אאוט כי היום בערב צריך לעבור מלון…. החלטנו שזה המסלול שנוותר עליו (בצער) ונתנחם בכך שעוד צפויות לנו הרבה לגונות יפהפיות בהמשך הטיול באיזור הוארז.

החלטנו על יום נינוח בקוסקו, בלי מחויבות לקום מוקדם ולנסוע רחוק.

אז מה עושים ביום כזה?

קמים מאוחר? טוב נו ברור אבל אני לא באמת יכולה לישון עד מאוחר, ואפילו בני משפחתי שמצטיינים ביכולות שינה משובחות לא באמת ישנו עד ממש מאוחר.

אכלנו ארוחת בוקר אחרונה במלון האהוב שלנו, ולצערנו (מחוסר מקום במלון שלנו) נאלצנו לעבור למלון שבחרתי ממש בסמוך – Estancia San Pedro Hotel. המלון לכאורה דומה, אבל אהבנו אותו הרבה פחות, הצוות היה הרבה פחות נחמד. הוא היה כל כך קרוב שפשוט לקחנו את המזוודות והלכנו כמה צעדים ברגל, הפקדנו את המזוודות בקבלה ויצאנו לטייל.

תחנה ראשונה – שוק סן פדרו. עוד לא קנינו לכולם מתנות…

התפנקנו לנו באמפנדס גבינה ממש באיזור האמפנדס של השוק. 4 סול והיה נחמד.

המשכנו להסתובב… והבאנו את כל הרכישות למלון

קצת מנוחה, וזמן לאכול. בחרנו במסעדת סטייקים ידועה אבל כנראה שכשבאים בין צהריים לערב מקבלים סטייק לא של השף אלא של המתלמד החדש…. הוא פשוט היה קר באמצע, מאכזב מאוד, פשוט אמרנו שאנחנו לא מעוניינים ולזכותם ייאמר שלא חייבו אותנו בכלל והמשכנו הלאה.

פיצינו את עצמנו במסעדה KUSYKAY Peruvian Craft Food, אחלה מסעדה, קצת עם וייב אינסטגרמי אבל לא על חשבון הטעם! בערב – חובה להזמין מקום מראש.

המשכנו בעוד סידורים, נעלי הרים חדשות לפיקאצ'ו לפני שהנוכחיות מתפרקות לחלוטין באמצע המסלול, הסתובבנו במדרחוב….

לבסוף ביקור ב MUSEO DEL PISCO – CUSCO, יש פה כל קוקטייל אפשרי אבל אנחנו נצמדנו לפיסקו סאואר הרגיל והאהוב… ויש גם אוכל טעים. בשעות הערב המוקדמות – לא היה עמוס בכלל. אני תוהה אולי המקום מתמלא בשעות מאוחרות כי הוא מאוד ידוע.