מדריד יום 2- טולדו

קצת מצחיק אבל את החופשה במדריד התחלנו דווקא בסיור מודרך בטולדו, סיור של חברת רגוניס.

חתן השמחה התעקש לא לוותר על טולדו ואני זרמתי איתו….

זו ההזדמנות לספר שיש במדריד לא מעט הדרכות בעברית, גם של הולה שלום

ויש גם מדריכים נוספים שאפשר למצוא מידע עליהם בקבוצות הפייסבוק השונות.

אנחנו קיבלנו המלצות על הסיור של רגוניס, והוא גם התאים לימים שלנו במדריד כך שבחרנו בו.

מקום המפגש היה באחת הכיכרות המרכזיות של מדריד – Plaza de España.

בעשר בבוקר הכיכר הייתה עדיין די ריקה, ואפשרה להתרשם בשקט מפסלו של הסופר מיגל דה סרוואנטס משקיף על דון קישוט וסאנצ'ו פאנצ'ו המופיעים בספריו.

השתקפויות מדהימות בבריכה לצידה שוכנת האנדרטה.. איזה כיף.

אנחנו עולים חיש מהר לאוטובוס, והמדריך מנצל את הדרך להסברים בתולדות ספרד.

הדרך לטולדו אורכת כשעה, ואיננה מן היפות, אבל ההסברים מעניינים והיא חולפת מהר.

לפני שנכנסים לעיר עצמה, אנחנו עוצרים בתצפית פנורמית על טולדו, השוכנת על נהר הטאחו. שימו לב למבצר האלקסר ולקתדרלה.

מהתצפית אנחנו ממשיכים לעיר עצמה, בדרך חולפים על פני פסלו של המלך אלפונסו השישי. הוא נחשב כמלך שבתקופתו (המאה ה 11) חיו בצוותא בעיר יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואת הפסל מקיפים כיתובים בכל אחת מהשפות.

"יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב".

אנחנו נפרדים מהאוטובוס לשלום ועולים בדרגנועים לעיר העתיקה, לכיכר המרכזית – כיכר Zocodover.

כדרכן של כיכרות שכאלה, היא עמוסה במוכרי סיורים למיניהם, מסעדות פאסט פוד..

אבל גם בחנויות תיירותיות אופייניות לטולדו –

מרציפן – ממוצרי הדגל של טולדו

חרבות, שיריונים וסכינים למיניהם – כהמשך לתקופה בה הייתה תעשיית הברזל פופולרית במקום.

מהכיכר אנחנו ממשיכים עוד קצת, חולפים על פני שלל חנויות נוספות ומגיעים לפתחו של הרובע היהודי.

לפני שניכנס אנחנו שומעים שירה בלדינו מדני טולדנו, צאצא למשפחות אנוסים.

והנה הכניסה לרובע היהודי, בעברית משובחת במיוחד :

בכל הרובע משולבים ברצפה ובקירות סמלים יהודיים.

ולפעמים אנחנו מוצאים על הקירות גם יותר מסתם סמל…

לאחר מכן המדריך איתמר לוקח אותנו לבית יהודי ששימש כמקווה ולאחר מכן כבית כנסת בתקופת האנוסים – Casa del Judío. האגדה מספרת שמדובר ביהודי בשם יצחק שמימן חלק ממסעו של קולומבוס כנגד משכון יהלומים מהמלכה איזבלה. האם זהו ר' יצחק אברבאנל שהיה שר האוצר של המלך פרננדו והמלכה איזבלה ? לא מצאתי הוכחה לכך בשום מקום..

בבית ניתן לראות שם גילוף בעץ של הפסוק "אודך ה' כי עניתני".

התחנה הבאה היא פסלו של ר' שמואל הלוי, שהיה יועצו של המלך פדרו במאה ה -14.

בתקופה זו חיו היהודים בגטו ונאלצו לסמן עצמם באדום. ר' שמואל הלוי התחנן למלך לבטל את הגזירה לסגירת בתי הכנסת, והצליח להשיג (תמורת שוחד) היתר לבניית בית כנסת בתחומי ביתו.

מדובר בבית כנסת גדול ומפואר, שנבנה כולו בסגנון ערבי-מורי. הספרדים קוראים לו "אל טרנסיטו" בעקבות שמה של כנסיה ששכנה תקופה מסויימת בבנין. כיום נמצאת בו תערוכה בנושאי יהדות, אולם ניתן לראות את כותל המזרח ששרד.

מבט מעזרת נשים:

כל כותל המזרח מלא בכיתובים בעברית.

שימו לב לכיתוב הגדול בעברית המודה למלך פדרו שהתיר לבנות את בית הכנסת, שתי שורות לפני כן ניתן להבחין בסוף השורה בשמו של ר' שמואל הלוי.

התקרה גם היא מיוחדת במינה, מוקפת פסוקי תהילים, ועשויה עצי ארז בטכניקה מיוחדת ללא מסמרי מתכת, בדיוק כמו הכללים לבניית בית המקדש.

אנחנו ממשיכים הלאה לתחנה האחרונה –קתדרלת טולדו המפוארת.

קצת זמן חופשי לצהריים ולקניית מתנות (בכל זאת השארנו בבית שלושה ילדים!) והביקור בטולדו מסתיים, חוזרים למדריד.

מדד הכוכבים :

אני 5 בן הזוג 5

חוזרים למדריד לכיכר ספרד, ממנה אנחנו מטיילים ברגל לכיכר Callao –

Plaza del Callao.

הכיכר שוקקת חיים ומופעי חוצות די מקוריים…

אנחנו עולים לקומה התשיעית של קורטה דה-אינגלז, קומת הגורמה בה ניתן לאכול מדוכנים שונים, לקנות מארזי אוכל יוקרתיים למיניהם וגם להשקיף על מדריד מהחלונות הענקיים שבמקום..
אבל הגענו בשעה של שמש קופחת והתצפית איננה כה מוצלחת, נראה אם נצליח להגיע שוב…
ממשיכים ברגל על הגראן ויה, שוב אומרים שלום לגרפיטי הענק שמושך לא מעט צלמים.