אחד הימים המשוגעים של הטיול – אבל חכו בסבלנות.. לפעמים שווה להיות משוגעים!
קמנו רעננים לגלות שזכות השאטל התפוגגה לה בלילה, כך שלא נותר אלא לבדוק בעצמנו את הדרך הרגלית חזרה לטרמינל, להשכרת הרכבים. אין מה לומר – באור יום הכל נראה יותר קרוב ויותר ברור.
מצויידים ברכב התחלנו בנסיעה האמביציוזית צפונה… עד לדירתנו בנורמנדי, בעיירה ארומאנש-לה-בין
Arromanches-les-Bains, מרחק של כארבע שעות נסיעה.
עד כאן – סטנדרטי, קטן עלינו. מה עוד שמדובר היה בפסחא והעדפנו לא להגיע למקומות שיהיו עמוסים במיוחד ביום הזה.
לינות הוזמנו לפי התוכנית הזו וכמנהג הצרפתים, זכות ביטול הדירה פגה לה כחודש לפני הנסיעה, עוד לפני שירדתי לפרטי התיכנון… (מה לעשות שכ"כ עמוסים?) .
קצת לפני הנסיעה התעמקתי בלוחות הגאות והשפל של מון סן מישל ומה גיליתי? גיליתי הרבה מאוד על גאות ושפל.. קודם כל שבערך מחצית מהחודש התופעה בכלל לא מורגשת במון סן מישל, ומה שבמיוחד רלבנטי – שדווקא היום הוא יום נהדר לחזות בתופעה! ולעומת זאת הזמן שבו תכננתי להגיע לשם בהמשך הטיול…לא כל כך.
את תיכנון הלינות כבר לא ניתן היה לשנות בלי לספוג את מלוא העלות… מה עושים?
שבתי לפורום להתייעצויות אבל למרות שהדעה הרווחת הייתה "לא נורא" אנחנו החלטנו שלנו דווקא מתאים לרבע את המעגל, לעצור בלילה במון סן מישל ולראות את הגאות והשפל ביום הזה (בתקווה שעומס הפסחא לא יכריע אותנו, ולהשאיר את הביקור באי עצמו להמשך הטיול) ורק אז להמשיך בנסיעה צפונה, עם הגעה לדירה באיזור אחת עשרה וחצי בלילה.
וכך היה.
אז כאמור יצאנו לדרך.
עוד משימה חשובה היתה – למצוא סופרמרקט פתוח בפסחא ולקנות משהו עד שעת הסגירה ב 13 (בכל מקרה בימי ראשון הם נסגרים מוקדם).
עצרנו בעיר RENNES לקניה ולאכילה ( מקוצר זמן לא ביקרנו בה אבל היא נמצאת ממש על הדרך), והמשכנו סוף סוף ליעד הראשון שלנו היום – העיירה סן מלו Saint Malo.
סן מלו שוכנת גם היא לחוף האוקינוס האטלנטי, לא רחוק ממון סן מישל ולמעשה שייכת לאותו מפרץ שנקרא על שמו – מפרץ סן מישל.
נעזרתי בכתבה של דני אשכנזי על סן מלו
ושמתי בוויז את החניון שליד לשכת התיירות.
הוויז אולי לא צחק אבל צוחק מי שצוחק אחרון.
פסחא היום! וואו כמה עמוס….
האיזור כולו מרושת בחניונים, כולם מלאים, ולא נותר אלא לעמוד בתור ולהמתין שמישהו ייצא.
חומות העיר העתיקה כבר לידינו אבל… מה יהיה?
המשכנו הלאה רק בשביל לעמוד בתור לחניון נוסף – הפעם P2 , "חניון הנמל".
עוד קצת המתנה ו… יש!
יוצאים מהאוטו, כמה צעדים ו….מה קורה פה?
כן, הגענו ממש בשפל…. מהמם!
אני חושבת שאם הייתה תחרות "השפל הכי יפה" סן מלו הייתה זוכה בה בוודאות.
את הזמנים ניתן לבדוק בלינק (אפשר לשנות בו גם לתחזית עבור ערים אחרות), ומזכירה שיש הבדל בעוצמה בין הימים בחודש (אפרט בהמשך).
(דרך אגב – מה זה בכלל גאות ושפל? ממליצה לא להתעצל ולקרוא בויקיפדיה על כוחות המשיכה של הירח והשמש כלפי כדור הארץ. לא כל יום רואים בעיניים כזה דבר).
אחרי שגמרנו להתפעל מהשפל, לטייל קצת על שובר הגלים ולראות כמה אנשים מנצלים את היום היפה והשפל לשכב ולהשתזף על חוף הים (כל עוד הוא קיים! עוד מעט ישטף לו…), הגיע הזמן לעלות לחומות העיר העתיקה ולהשקיף מלמעלה.
קיימים כמה וכמה פתחים מהם ניתן לעלות לחומה, אנחנו התחלנו את הסיבוב ליד הנמל בהתאם למקום החניה.
בזמן השפל (ורק בזמן השפל) ניתן גם לטייל לאיים Grand Bé ו Petit Bé .
הנה המשתזפים, המטיילים העולים בשביל לאי (רואים את השביל המסתלסל שם רחוק?) , וגם בריכה שיצרו שם..
אנחנו ממשיכים הלאה ומגיעים לפסלו של Robert Surcouf, הלוא הוא "מלך הקורסירים".
סן מלו היא עירם של הקורסירים, פיראטים מורשים ע"י המדינה שמעבירים חלק מהשלל כמס, וחלק ניכר מהעושר בעיר הגיעה מפעילות זו. רוברט סורקוף ניצב פה בתלבושת הקורסיירים המסורתית מול האיים Grand Bé ו Petit Bé , קורא לחייליו להצטרף אליו. התואר "מלך הקורסיירים" הוענק לו בזכות השתלטות על ספינת 1200 טון בשם KENT.
בהזדמנות זו אציין למי שמעוניין שיש גם ספינת קורסיירים משוחזרת ליד לשכת התיירות וניתן לבקר בה, נראה לי מעניין עם ילדים בגיל המתאים.
אנחנו ממשיכים על החומה.. נהנים ממראה השחפים בכל פינה. מזג האוויר המושלם היום ללא ספק הוסיף.
באופק מבצר Fort National, גם הוא נגיש רק בשפל, ורבים רבים יורדים לסלעים ומטיילים שם.
באחת הירידות מהחומה ירדנו פנימה לעיר העתיקה. עקב הפסחא פה העומס היה עצום, אבל בימים כתיקונם נראה לי מאוד נחמד לשוטט פה בין המסעדות והחנויות. טיפ – עם ילדים חפשו את חנות הממתקים Les Bonbons de Saint-Malo, מעוצבת כולה ברוח הקורסיירים…
בזאת תם ביקורנו הקצר בסן מלו, בהחלט אפשר להקדיש יותר זמן – מומלץ!
מדד הכוכבים לסן מלו:
אני 5 בן הזוג 3.5 בכור 4 אמצעי 4 פיקאצ'ו 4
ועכשיו – ממשיכים ליעד שהכתיב את כל הלו"ז היום.. מון סן מישל בשיא הגאות.
קצת הסברים : את הלו"ז ניתן לראות בלינק
הימים המסומנים בצהוב – אלה הימים בהם ניתן להבחין בצורה משמעותית בתופעת הגאות והשפל במון סן מישל. בימים אחרים – לא.
העוצמה מתוארת בעמודה Coef – תשאפו להגיע ביום בו הוא מקסימלי.
Pleine mer – זמני שיא הגאות (עמודה ליום וללילה, אך שימו לב ש"לילה" אין פירושו בהכרח חושך!)
Pleine Soir – זמני שיא השפל.
כיום החניה מתבצעת בחניונים מרוחקים מהם מופעל שאטל חינמי שוטף לאי עצמו. שימו לב קיימות שלוש תחנות לאחר שיוצאים מהחניון – תחנה ראשונה עוצרת באיזור מסעדות ומלונות, תחנה שניה באיזור הסכר לפני האי, תחנה שלישית ממש למרגלות הכניסה לאי.
ונקודה אחרונה וחשובה- מומלץ להגיע שעתיים לפני הזמן המצויין כ"שיא הגאות" על מנת לראות את התהוותה. .(שעתיים לפני להגיע למקום התצפית, לא לחניון).
ניתן להשקיף על התהוות הגאות מהאי עצמו (מהחומות למשל) או לפני האי, לדעתי המקום המומלץ ביותר הוא לרדת בתחנה האחרונה ולהתקרב מעט, ממש קרוב לאי….
אבל – אנחנו ירדנו תחנה קודם בסכר בהתאם להמלצה כלשהיא והנה מון סן מישל מרחוק…(לא באמת רחוק, אפשר ללכת).
אנחנו מתחילים ללכת, מתרשמים מהבוץ שסביב האי, מתקרבים עוד קצת ועוד קצת…
הנה תראו כמה הכל יבש-בוצי
וגם פה יש סירה אחת, תקועה גם היא
בצידו השני של האי ערימות אבנים
ואם תהיתם מה יעשה פיקאצ'ו במשך שעתיים הסירו דאגה מליבכם, הוא היה עסוק מאוד!
טיפ – הצד הזה בו יש אבנים הוא הצד ממנו מגיעים הגלים החזקים. אל תצפו לצונאמי, זה לא זה, אבל… לאט לאט ויותר ויותר פיקאצ'ו נאלץ לסגת אחורה והים התקדם לעברו… עד שכיסה את כל האבנים!
והכל הוקף במים…
האפשרות לסגת כל הזמן מפני המים הגואים אבל עדיין להישאר קרוב (כי השביל המרכזי איננו מוצף) ולהרגיש ממש את התופעה, היא בעיני חוויתית ביותר, בעיקר לילדים אבל גם למבוגרים ומעניקה למון סן מישל את פרס "הגאות הכי יפה".
לאט לאט החשיך…היה נפלא!
מדד הכוכבים למון סן מישל:
אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 אמצעי 5 ("מגניב לראות את התופעה במציאות!") פיקאצ'ו 5
בהזדמנות זו אציין שבשעה שבע בה הגענו למון סן מישל – פסחא או לא פסחא – שום עומס לא היה.
ועכשיו נותר רק לנסוע עוד 1:45 לארומנאש… אבל היה שווה!
סיפור לפני הטיסה 