אחרי האינטנסיביות של אתמול קמים קצת יותר באיזי בדירתנו בארומאנש, המשקיפה לחוף הים, שכנה של לשכת התיירות.
בתוכנית המקורית חשבתי היום לבקר באתרי חופי הנחיתה אבל מזג אוויר מושלם היום בניגוד להמשך השבוע הכתיב לי שינויים והיום ניסע לטיול באיזור שנקרא "נורמנדי השוויצרית".
מדובר באיזור שבינו לבין שוויץ אין דבר וחצי דבר (מזכיר לי את שוויצריה הקטנה שבכרמל שגם היא בת דודה מאוד מאוד רחוקה של שוויץ) , אבל – איזור ירוק יפה שופע מים ושופע גם שלל פעילויות אקטיביות לילדים – פארקי חבלים, קייאקים, מגלשות הרים, אופניים, שיט בסירות, סוסים… העיר המרכזית שבו נקראת CLECY.
אנחנו בחרנו דווקא במסלול הליכה ברגל.
ממקום שנקרא la Roche d'Oëtre
יוצאים מספר מסלולים באורכים שונים, אנחנו בחרנו במסלול הארוך ביותר שנקרא "מסלול הגרניט" , אורכו 8.7 ק"מ. לא המצאנו שום דבר, המסלול תואר בפירוט בסיפור של ליאור בפורום למטייל.
גם היום חג בצרפת.. "שני אחרי פסחא". תחנות הדלק הקטנות – FERMET (סגורות). הסופרים פועלים לפי תורנות בלבד ורובם סגורים. חששתי מעומס בכבישים… אבל לא. ממש לא.
אנחנו מגיעים ל la Roche d'Oëtre .
במקום לשכת תיירות ממנה ניתן לקבל מפה בסיסית, אבל ניתן גם לבקש מהם מראש במייל. יש גם מסעדה ואנחנו מנצלים אותה להפסקת גלידה והצטיידות בשתיה.
מדובר בצוק , ולכן המסלול מתחיל בירידה יחסית תלולה.

אבל אל דאגה, די מהר מגיעים לאיזור נינוח של נחל וצועדים לאורכו.

גם הטמפרטורות נעשות פה יותר נוחות, ואולי בגלל שחלפה שעת השיא של הצהריים.
נופים גדולים אין פה, אבל ירוק מאוד ופיכפוך מים תמיד עושה טוב.
מזכיר לי מסלולים שעשינו ברומניה ובסלובקיה.
באמצע הדרך אנחנו מגיעים לבית הקפה שהבטיח לנו ליאור…
מדובר בבית קפה ככתבו וכלשונו – קפה וגלידה. לא יותר מזה.
אבל נעים פה מאוד, יושבים בחוץ כמובן בלב הירוק הירוק הזה, ואם זה לא מספיק מסביב הוסיפו וקישטו בדמויות זרדים מקסימות… הנה דוגמית

מפה והלאה המסלול משנה פניו, ואנחנו חוזרים לצד הכביש בין הכפרים.
גם פה ירוק. ונכון שאפשר לנסוע פה.. אבל כשהולכים ברגל הדברים נראים אחרת.
פוגשים פרות לדוגמא

קצת גשם התחיל לטפטף אבל שום דבר שממש מפריע.
אנחנו מגיעים לפארק החבלים שנמצא ממש סמוך לנקודת היציאה של המסלולים.
נראה פארק נהדר עם הרבה רמות של מסלולים אבל אחרי 8.7 ק,מ בכל זאת פיקאצ'ו כבר קצת עייף ומוותר על פארק החבלים.
לא יודעת אם זה מאסט, אבל היה כיף.
מדד הכוכבים למסלול הגרניט בנורמנדי השוויצרית:
אני 4 בן הזוג 5 בכור 4 אמצעי 3.5 ("לא שווה חצי יום") פיקאצ'ו 4 ("הורדתי כי לא אהבתי את החלק של הליכה ליד הכביש")
ומה עכשיו? הצבא צועד על קיבתו, הצרפתים כמנהגם סבורים שאין זה זמן ארוחת צהריים (וגם לא ערב), בעל כורחנו אנחנו מגיעים למזון המהיר…
אנחנו ממשיכים ל"עיר הגדולה" באייה Bayeux, צריכים סוף סוף לעשות קניה גדולה בסופר… (דרך אגב – סניף קרפאואר מומלץ וענק כולל מוצרים שאינם רק מזון, ויש בעיר גם אושון אבל הוא היה סגור בחג).
ואחרי השלמת המשימה, אם אנחנו כבר פה, לא נציץ בקתדרלה הגדולה והמרשימה?
אז נכנסנו.

תם עוד יום.