"לבלוע" את כל נורמנדי אי אפשר היה בזמן שעמד לרשותנו, אבל לוותר על צוקי אטרטה המדהימים גם לא היה בא בחשבון, מרחק שעתיים מהדירה שלנו בארומנש.

אז כן.. היו קצת נסיעות היום, בואו נתחיל.

פתחנו את היום בביקור חוזר בבאייה .

הפעם על הכוונת שטיח הקיר המפורסם של באייה,

שטיח עתיק שנרקם במאה ה -11 לספירה ומתאר את ההתרחשויות שקדמו לכיבוש אנגליה ע"י וויליאם הכובש – דוכס נורמנדי.

השטיח רחוק מלהיות סתם שטיח, הוא באורך של 70 מטר… נסו לדמיין. זה ארוך ארוך…

יש הקוראים לו "הקומיקס הראשון בעולם" ואני חושבת שיש בזה מן האמת.

השטיח מוצג פרוש לכל אורכו ובזמן הביקור עוברים לידו המבקרים שמאזינים באודיו גייד להסברים מה מתואר בכל סצנה ממוספרת בשטיח.

השוס-  יש גם אודיו גייד בעברית!

אני חייבת לומר שלמרות העברית, התוכן לא ממש הרנין את ליבו של פיקאצ'ו והוא פסק אחרי דקה "משעמם!".  אנחנו לעומת זאת התמדנו…

אחר כך עלינו לקומה השניה של המוזיאון בה יש גם מוצגים שונים מעלילותיו של השטיח ומהתקופה הרקומה, יש גם הקרנות של סרט אבל אנחנו לא צפינו בו.

אז איך היה?

אותי קצת איכזב.. לא יודעת להסביר למה. אולי גם אותי קצת שיעממו ההסברים האינסופיים באודיו גייד?

אבל הדעות במשפחה היו חלוקות…

מדד הכוכבים לשטיח באייה:

אני 3.5  בן הזוג 5  ("מאוד מעניין להיכנס לראש של אנשים מלפני 1000 שנה") בכור 3.5  אמצעי 2.5 פיקאצ'ו  0 ("משעמם לילדים")

המוזיאון סמוך לקתדרלה בה ביקרנו אתמול וזו היה הזדמנות לראות אותה באור יום ומזווית שונה.

בני המשפחה התעקשו שהיא שווה דירוג!

מדד הכוכבים לקתדרלת באייה:

אני 4 בן הזוג 5  ("יותר יפה מהנוטרדם!") בכור 4.5  אמצעי 5 ("מבחוץ") פיקאצ'ו  5

המשכנו בנסיעה, בדרך עברנו בנקודת תצפית בהונפלור שנקראת Côte de Grâce. התצפית היתה כ"כ מאכזבת, אל תחשבו עליה אפילו.

עצרנו לצהריים בשולי הונפלור (עוד נחזור לעיר) והנה אנחנו מגיעים לגשר הענק –  גשר נורמנדי.

מדובר בגשר מיתרים גבוה במיוחד המאפשר תנועת ספינות חופשית בנהר הסיין. הגשר נבנה ב 1995 והוא מקשר בין הונפלור לבין לה-האבר. גובהו 215 מטר ואורכו מעל 2 ק"מ.

לשלם צריך (5 יורו)… וככה זה מרגיש תוך כדי.. מרשים!

לאחר שעוברים את הגשר ניתן לחנות בצד ולעלות רגלית לנקודת תצפית נוחה.

מדד הכוכבים לגשר נורמנדי:

אני 5 בן הזוג 4 בכור 4 אמצעי 0 פיקאצ'ו  0

ממשיכים בנסיעה, מתקרבים לאטרטה אבל עוד רגע,  קודם נגיע לביקור קצר בחווה לייצור סיידר

אודה על האמת שיש הרבה חוות לייצור סיידר, יש למעשה מה שנקרא – "דרך הסידר"   (וגם פה)

מתוכה בחרתי את החווה הנ"ל שנראתה לי מעניינת, השתלבה במסלול, ואפילו קראתי תיאור מפורט לגביה בסיפור בפורום למטייל (של rinini).

בחווה יש סיור מודרך (בצרפתית) או טאבלט עם הסברים (באנגלית), אבל למעשה אחרי שקראתי את ההסברים של רינת לא הייתי צריכה שום טאבלט, ממש לא. הכל היה שם.

המקום כ"כ ירוק שקט ופסטרולי…בן הזוג החליט שזו הזדמנות למנוחה.

אתם יכולים לראות בתמונה את האווזים שתפקידם בחיים לאכול את העשב שצומח במרץ ואת התפוחים שנושרים.

הנה שובך היונים העתיק שעומד לו באמצע החווה

אפשר לראות גם את עצי האלון הגבוהים המקיפים את החווה ומגנים על עצי התפוח.

בחנות של החווה מוכרים שלל מוצרים כולל ליקר קלבדוס מיושן בטווחי זמן שונים (גם 20 שנה).

ויש טעימות כמובן.

טעמנו שלושה סוגי סיידר ואת מיץ התפוחים.

הבנים פסקו בעד הסיידר ה demi sec, אז קנינו אותו ואת מיץ התפוחים…..

 פסטורליה כבר אמרתי?

לא אתר דרמטי ולא מאסט אבל שמחתי לבקר שם. היתה לי חוויה נעימה.

מדד הכוכבים לחוות הסיידר:

אני 3.5 בן הזוג (לא מדרג, ישן…) בכור 3 אמצעי 2 פיקאצ'ו  "לא יודע"

ועכשיו הגיע הזמן לבקר במנה העיקרית של היום.. אטרטה Etretat והצוקים המדהימים שלה (לקריאה גם פה).

אנחנו חונים ליד לשכת התיירות, באורח פלא יש חניה (מניחה שבקיץ המצב שונה לגמרי).

הליכה קצרצרה במדרחוב והנה אנחנו בטיילת או כפי שקוראים לה הצרפתים – Terrace.

וכבר ברגע הראשון החוף הזה מהמם אותך!

בט לימין מראה לנו את הצוק המזרחי שנקרא – Falaise d’Amont

מבט לשמאל והנה הצוק המערבי – Falaise d’Aval

ומכל הכיוונים נשקפים – האוקיינוס, חוף האבנים והשחפים….

וזוהי רק ההתחלה…

בתוכנית טיפוס על צוק Falaise d’Aval לתצפיות מהממות עוד יותר.

בעונה שלנו ובשעת הערב ממש לא קשה לטפס, אבל בשעות הצהריים בקיץ מניחה שקצת מאמץ יותר. תחילתה של העליה במדרגות מסודרות, בהמשך שביל (ברובו לא נוח לעגלות).

מתקרבים עוד קצת…

ועולים עוד…אפשר כבר לראות גם את הצוק השלישי בצורת מחט (האחרים מתחרים ביניהם על התואר "הפיל השותה"), למעשה זו הנקודה בה ניתן לראות את שלושת הצוקים גם יחד.

זו ההזדמנות להזכיר את מונה והציורים הרבים שלו כאן באטרטה.. האמת אפשר להבין אותו!

ואפשר להביט לכיוונים אחרים.. מהמם גם כן.

ואם עוד לא היה ברור – אם באים עם ילדים קטנים חשוב לשמור עליהם היטב פה!

(כן זה האמצעי שלי שם על הצוק.. כמעט חטפתי התקף לב)

עוד כמה תמונות

היה קשה להיפרד מהמראות אבל בסופו של דבר עשינו זאת וירדנו מהצוק.

זו היתה ההזדמנות לרדת ממש לחוף עצמו בשעת השפל, להתחבר קצת עם השחפים…

שלפעמים עפים… (לא אסגיר ילד בן 10 וחצי שגרם לזה…)

חזרנו לרכב, מתוך כוונה להמשיך לצוק השני – Falaise d’Amont אליו ניתן גם להגיע ברכב (זה הצוק שבראשו כנסיה).

אלא מה – הכניסה ברכב לכביש העולה הייתה חסומה, עד עכשיו לא ברור לי למה, והשעה הייתה כבר מאוחרת מכדי להתחיל ולעלות ברגל גם על הצוק הזה, כך שהחלטנו להסתפק במראות הנפלאים שכבר ראינו ולהתחיל לחזור לדירה…

היה נפלא!

מדד הכוכבים לצוקי אטרטה

אני 5 בן הזוג +5 בכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו  5

כן… עוד קונצנזוס של חמש חמישיות…

אנחנו מתחילים לחזור מערבה, שוב עוברים בגשר נורמנדי, אבל הפעם עוצרים לבקר באיזור הרציף העתיק של הונפלור – Vieux-Bassin  .

העיר העתיקה נפלאה ואפשר לבקר בה גם יום שלם, אנחנו רק עצרנו לטעום, אולי אפילו פחות מטעימה…

איזור הרציף משופע כולו במסעדות, אבל היה קצת מאוחר מדי וחלק מהמסעדות כבר סירבו לקבל אותנו בתואנות שונות. ויתרנו על התענוג והמשכנו הלאה…

הגענו לדירה באחת עשרה וחצי.. אבל היה שווה!!