מזג האוויר היום לא בישר לנו טובות, לא משהו נורא אבל גשמים קלים מפעם לפעם.

זו הסיבה שתכננתי היום לבקר במוזיאונים ובאתרים של חופי הנחיתה.

מה היה פה בחופי הנחיתה במלחמת העולם השניה?

אני מודה שהידע ההיסטורי שלי בנושא לא היה חזק… נאלצתי לקרוא קצת, ממליצה מאוד על ההסברים של יונית בכתבה הזו  וגם על הכתבות של דני אשכנזי פה  ופה.

כמו כן כדי להכין את כל המשפחה לנסיעה קיבלתי את המלצת הפורום וארגנתי צפייה משפחתית בסרט "היום הארוך ביותר". מדובר בסרט של שלוש שעות, משנות ה-60, העוסק באירועים שונים במתקפה אבל בעיקר בקרב בפוינט דו הוק עליו אספר בהמשך.  סרט של שנות ה-60 בהחלט נראה כפי גילו, אבל מצד שני הוא הכניס את כולנו לעניינים כולל הילדים ורמת האלימות בו לא גרמה לשום טראומה…

אחרי שקצת השכלתי היכן נחתו בעלות הברית והכרתי את החופים השונים (סורד, יונו, גולד, אומהה ויוטה) גיבשתי מסלול שיכלול את העיקר מבחינתי.

צריך להבין שיש עשרות רבות של מוזיאונים, אנדרטאות, בתי קברות, אתרים… אפשר לבלות פה גם שבוע רק במוזיאונים השונים.

אבל אם לא באים לעשות דוקטורט בנושא חייבים לבחור טעימה מייצגת ולהשאיר הרבה הרבה בחוץ. אפשר להיעזר בכתבות שציינתי, ויש גם אתרים שמדרגים את "10 הגדולים"

העיירה בה גרנו (וממנה ניפרד היום) Arromanches-les-bains נמצאת על חוף גולד בה נמצאים כמה וכמה אתרים.

התחלנו ב "ארומאנש 360"

מדובר בהקרנה של מעין סרט (ללא מילים) מרובה מסכים המתאר את מבצע הפלישה (מה שנקרא ה D-day ) וניצחון בעלות הברית.

עשוי היטב, ולדעתי הבחירה מס 1 עבור ילדים.

מדד הכוכבים לארומאנש 360

אני 4 בן הזוג 5 בכור 4 אמצעי 4 פיקאצ'ו  5 ("ממליץ")

כאנקדוטה אספר שחנות המזכרות של ארומאנש 360 מנוהלת בסגנון אמריקאי בהתאם לקהל כנראה ("מזכרת מכל דבר שזז").. אפילו מונופול  מיוחד מצאנו שם.

גם בירה.

כנראה שיש מי שיקנה…

לחילופין יש פה בחנות שלל מדריכים סרטים מפות וכדומה, גם ספרי קומיקס בנושא לילדים (באנגלית).

ירידה קלילה במורד הגבעה עליה נמצא ארומאנש 360 מביאה אותנו למוזיאון הנחיתה Musee du Debarquement שנמצא ממש מול הדירה.

המוזיאון הזה הומלץ רבות בפורום, ועוסק בפרוייקט מיוחד פה בעיירה-  פרוייקט הנמל הצף שאיפשר מצד אחד פריקת אספקה וכלי לחימה לבעלות הברית כפי שנדרש ומצד שני בזכותו נמנע ההכרח לתקוף דווקא עיר נמל עליה הגנו הגרמנים בצורה טובה יותר.

יש במוזיאון דפי הסבר בעברית (כן!) , ושני סרטים (אוזניות באנגלית, איכות שמע לא משהו). הסיור המודרך רק בצרפתית וחבל.

מדובר במוזיאון די קטן, אם תעמיקו בו היטב שעה וחצי תספיק.

קירות המוזיאון שקופים לכיוון הים, וניתן להשקיף על שיירי הנמל הצף שעוד נמצאים שם… תאי בטון חלולים שמולאו במים והיוו יסודות.

הנה מבט לשיירי הנמל הצף, לא מתוך המוזיאון

לטעמי (בניגוד להמלצות שקראתי) –  אם צריך לבחור ולצמצם למוזיאון אחד – לא זה צריך להיות המוזיאון אלא מוזיאון שעוסק במבט רחב יותר על הפלישה לנורמנדי, ולא רק בנושא בודד של הנמל הצף.

בדיעבד הייתי בוחרת אחרת, אולי במוזיאון בקאאן שקראתי עליו ביקורות טובות

או אולי במוזיאון בנורמנדי

מדד הכוכבים למוזיאון הנחיתה בארומאנש לה בין

אני 3 בן הזוג 2 בכור 3 אמצעי 3 פיקאצ'ו  2.5

ולפני שנמשיך הלאה, וטרם יסגרו את המסעדות (הפנמנו את התרבות הצרפתית!) , אנחנו עוצרים לארוחת צהריים במדרחוב הסמוך (ליד לשכת התיירות).

בדרך גרפיטי

המקום הבא בו נבקר הוא מה שנשאר מהסוללה הגרמנית ליד הכפר לונג-סור-מר,       Baterrie de Longues-sur-mer שנמצאת בין חוף גולד לחוף אומהה.

הסוללה היתה חלק מה"חומה האטלנטית" שהקים היטלר כדי להגן מפני תקיפה. יש פה כמה בונקרים ותותחים, רובם כמעט ולא נפגעו מהתקפת בעלות הברית וניתן להיכנס אליהם.

כמו שניתן לראות קצת מפתיע המיקום של הבונקרים בתוך כל הירוק הירוק הפסטורלי הזה.. אבל זו נורמנדי.

לא מדובר באתר מאסט או שדורש זמן ביקור ממושך, אבל הוא משתלב יפה במסלול ולדעתי שווה את העצירה.

מדד הכוכבים לסוללה Baterrie de Longues-sur-mer

אני 4 בן הזוג 3.5 בכור 4 אמצעי 3.5 פיקאצ'ו  5 ("כיף לטפס")

בעיירה עצמה דרך אגב, תלו על פנסי הרחוב מעין שלטי זיכרון ללוחמים נבחרים, כל אחד עם תמונתו של הלוחם המדובר ומעט מידע לגביו (הדגל מעיד מאיזו מדינה הגיע).

בהחלט מכובד.

אנחנו ממשיכים הלאה לחוף אומהה, בו נמצא בית הקברות האמריקני.

המקום מנוהל ע"י האמריקאים לכל דבר ועניין.

לצערי כשהגענו גילינו שמרכז המבקרים סגור לשיפוצים. יש גם סיורים מודרכים באנגלית פעמיים ביום (11 בבוקר ו 14 ביום בו ביקרנו)– נראה לי שווה אבל לא הגענו בזמן.

זה היה הזמן להוכיח שהתחזית צדקה וגשם החל לרדת….

נכנסנו לבית הקברות, מראה אינספור הקברים מהמם אותך, גשם או לא גשם.

יש גם יהודים בבית הקברות הזה, הקבר שלהם מסומן במגן דוד. על כל מגן דוד או צלב חרוטים פרטי החיל שנהרג.

אנחנו מקיפים את בית הקברות, פה ושם משהו מפתיע אותנו

עד שאנחנו מגיעים לאנדרטה, לפניה בריכה, מזכירה מאוד את אנדרטאות הזיכרון שבוושינגטון

בעיני אתר מאסט.

קצת מוזר לדרג בית קברות.. ממש מוזר אפילו, אבל בכל זאת נזרום…

מדד הכוכבים לבית הקברות האמריקני

אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו  5 ("מכבדים את כולם, יהודים ונוצרים")

כן יש פה קונצנזוס

אנחנו ממשיכים הלאה, ממש לא רחוק, ומגיעים ל פוינט דו הוק – Point du Hoc  

גם פה מדובר באתר אמריקני בו  ניתן לראות היכן התרחש הקרב ההירואי בו טיפסו החיילים האמריקאים על הצוקים בעוד הגרמנים מלמעלה יורים בהם. זהו כאמור הקרב המומחש בפירוט בסרט "היום הארוך ביותר".

מתחילים במרכז המבקרים – מרכז ממש קטנטן אבל זה לא מונע מהשומר במקום לבצע בדיקות בידוק בטחוני ברמה של שדה תעופה.. אמריקני למהדרין.

במרכז אין הרבה מה לראות, אבל צפינו בסרט בו ריאיינו רנג'רים ששרדו את הקרב. כל פעם שנזכרו בחבריהם שנהרגו הם דמעו והתרגשו כל כך.  לא קל.

מהמרכז ממשיכים לצוקים מעל החוף,

כאשר כל האיזור מלא במכתשים ענקיים מההפצצות. משהו מדהים.

טוויסט בעלילה – מה קורה במפגש בין מכתשי הפצצות לילדים?

שימו לב – המקום ממש לא מתאים לגשם.. הכל פתוח וחשוף. מזל שאצלנו הגשם פסק.

מעניין ועצוב לגלות שההקרבה פה הייתה די מיותרת.

בעלות הברית יחסו לכיבוש המקום חשיבות עליונה בהצלחת המבצע, אבל למעשה התותחים במקום ברובם היו תותחי דמה והגרמנים סילקו מראש את התותחים האמיתיים.

גם זה אתר מאסט. בטח כשבאים עם הרקע מהסרט (או מכל מקור אחר).

מדד הכוכבים לפוינט דו הוק

אני 4 בן הזוג 4 בכור 4.5 אמצעי 4 פיקאצ'ו  5 ("היה כיף לרוץ במכתשים")

עוד אתר אחרון ידוע הוא כנסיית סנט-מר אגליז Sainte-Mère-Eglise.

זוהי הכנסיה עליה נתלה אחד הצנחנים בזמן הנחיתה, ושהה שם מספר שעות עד שחולץ.

כיום יש בובת צנחן על אותה כנסיה.

זו הכנסייה, למעלה ניתן לראות את המצנח הלבן

והנה הבובה מקרוב…

אנחנו הגענו בשעה מאוחרת יחסית והכנסייה כבר נסגרה, אבל אומרים שהצנחן משולב בציורי הויטראז'ים בה.

יש בעיירה גם מוזיאון, כמובן שגם הוא היה סגור.

מדד הכוכבים לכנסיית סנט-מר אגליז

אני 3.5 בן הזוג 3.5 בכור 3.5 אמצעי "לא מתאים לדירוג" פיקאצ'ו  "לא מתאים לדירוג"

עד כאן מה שהספקנו בחופי הנחיתה, עכשיו הגיע הזמן לנסוע דרומה לדירה שלנו בדול-דה-ברטאן Dol de Bretagne, עיירה בשולי בריטני, לא רחוקה ממון סן מישל.

בדול-דה-ברטאן עצרנו לראות את המנהיר הבודד הנמצא שם (בריטני מלאה במנהירים רבים באיזורים אחרים)

(מהו בכלל מנהיר? אפשר לקרוא כאן, בגדול – אבן גדולה מוארכת פרה-היסטורית).

האמת שקצת הפרזתי בתיאור "עצרנו לראות"  – כי היה קפוא!!!

לא כולנו עמדנו במשימה, אבל בן הזוג והבכור חרפו את נפשם…

הגיע זמן לנוח בדירה.. דירת ענק שיש בה אפילו שולחן סנוקר

לילה טוב בריטני!