וואו כבר הגיע היום האחרון לטיול…
ואם בתחילת הטיול עוד אכלנו ארוחת בוקר במלון, היום – מה פתאום?
אנחנו כבר מנוסים ומכירים את כל האפשרויות הגסטרונומיות בסביבת המלון, וגם התרגלנו כבר לארוחת בוקר סינית…
אומרים שלום ל"עץ המצלמות" שלנו ליד תחנת המטרו. תתרגלו לבייג'ין.
היום אנחנו ללא הדרכה, נוסעים במטרו למקדש הלאמה, אחד המקדשים הידועים ביותר בבייג'ין.
זהו מקדש טיבטי, שבחלקו שימש גם כארמון קיסרי.
הנה השער הראשון בכניסה למקדש, אליו מובילה שדירת עצים שנותנת צל…
באופן מפתיע לא כל כך חם היום.
אנחנו מגיעים להיכל המלכים השמימיים.
לפניו אתם יכולים לראות את פסל האריה הדורך בכפתו על כדור הארץ – שליט העולם, כמקובל בקיסרות.
ליד האולם המולה גדולה, הרבה אנשים מדליקים מקלות קטורת ומתפללים. גם ילדים.
חלקם אף מסתובבים עם מקל הקטורת לארבע רוחות השמיים ומנענעים בו.
ליד האולם שתי פגודות יפות, הנה אחת מהן
בתוך האולם יושבים אותם ארבעה בודהות-ביטחון, ובידיהם כלי הנשק הידועים – חרב שלופה, מטריה, נחש וגיטרה.
אנחנו ממשיכים לאולם הבא – היכל ההרמוניה והשלום.
פה נמצאים שלושה בודהות המוכרים לנו – בודהת העבר, בודהת ההווה ובודהת העתיד. זוכרים אותם מהמקדש בשנחאי?
האולם הבא הוא אולם ההגנה האינסופית ולאחריו אולם שונה מקודמיו – היכל גלגל החוק.
באולם בודהה מוקף עיצוב טיבטי,
אבל לא שוכחים פה עוד משהו די חשוב..
לבסוף אנחנו מגיעים לאולם האחרון – פבליון עשרת אלפים גורמי האושר – בו באמת יש הפתעה שטרם ראינו הטיול הזה..
בודהה ענק שגולף כולו מגזע עץ אחד.
נסו לדמיין את הפרופורציות בהשוואה לראשו של הנזיר בתחתית התמונה בצד שמאל.
מרשים מאוד.
מדד הכוכבים למקדש הלאמה
אני 5 בן הזוג 4.5 בכור 5 ("הבודהה הענק") פיקאצ'ו 4 ("יפה, מיותר לראות את כל האולמות, חובה לראות את הבודהה הענק")
אנחנו מסיימים את הביקור במקדש ויוצאים לשוטט בחוטונגים הסמוכים.
מתחילים בחוטונג GUOZIJIAN JIE.
יש פה חנויות עם סחורה טיבטית, בתים של עשירים, וגם מקדש קונפוציוס שהחלטנו לא להיכנס אליו.
ממשיכים בחוטונג WUDAOYING HUTONG או כפי שהבכור קורא לו – חוטונג פלורנטין.
ממש כך.
E.T. PHONE HOME בחנות וינטאג'
אי אפשר להתעלם!!
חנויות בגדים ותכשיטים מגניבות
בתי קפה קוליים
כיף ומומלץ.
ומה עכשיו?
נספיק עוד משהו?
אני מחליטה לנסוע במטרו לקצה השני של בייג'ין (כמעט) למדרחוב ציאנמן.
מדובר בחוטונג ששופץ לקראת האולימפיאדה.
הוא בהחלט תיירותי אבל נעים מאוד להסתובב בו.
ניתן לנסוע לאורכו בטראם תיירותי משוחזר, אם רוצים.
אנחנו העדפנו ללכת ברגל.
מצאנו הרבה פסלי רחוב
אהבתי את השילוב בין ישן לחדש במזרקות הללו שעוצבו כמיכלי המים של העיר האסורה
והנה גם סוכריית קרמל אופיינית.. יש בצורות שונות (דרקון ועוד)
הזמן נזל לנו בין האצבעות.. בחרנו מסעדה שנראתה מקומית.
אנגלית הם לא ידעו מילה – בוודאות.
אבל למרות זאת האוכל היה ממש לא משהו. גם זה קורה.
הייתי שמחה להישאר במדרחוב ציאנמן עוד.
מדד הכוכבים למדרחוב ציאנמן
אני 5 ("המדרחוב הכי מוצלח בבייג'ין, יותר מוואנגפוג'ינג") בן הזוג 4.5 ("כנ"ל, אירופאי בעיצוב סיני") בכור 3 ("עוד מלכודת תיירים") פיקאצ'ו 3 ("בזכות הפסלים")
אבל זהו..
הגיע הזמן לחזור למלון, מקלחת ויוצאים לשדה.
הגיע הזמן לחזור הביתה. 🤨
אחרי כל כך הרבה סיפורים.. איך אפשר לסכם?
היה טיול עמוס וגדוש בחוויות,
היה מאוד מעניין להיווכח כמה השתנו התחושות שלי כזרה בסין מתחילת הטיול ועד סופו
והאמת – בא לי לנסוע שוב לסין..
סין עצומה ויש עוד איזורים מקסימים שלא הספקנו לראות אותם.
ולסיום תודה לכם שליויתם אותי בסיפור הארוך הזה!
ש'יה-ש'יה
Xièxie
谢谢
תודה
חזור ל –
סין יום 14 – שיאן – רכיבה על החומות, מקדש ואחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן
סיפור לפני הטיסה 