אנחנו ממשיכים לטייל בשיאן.
אחת האטרקציות הידועות היא רכיבת אופניים על חומות העיר העתיקה של שיאן.
החומות רחבות, יחסית שטוחות, לא עמוסות מדי (יש לשלם דמי כניסה כדי לעלות עליהן),
מזג האוויר עדיין לא התחמם.. פשוט מושלם לאופניים.
אנחנו עלינו ושכרנו את האופניים סמוך לשער הדרומי, במטרה להשלים הקפה שלמה של החומות… 14 ק"מ.
אופני ילדים אין פה, אבל יש אופני טנדו.
בחומה רחבות שמירה של החיילים ומבנים בהם התגוררו, הכל מתוקתק כולל שירותים וקיוסקים למיניהם.
אפילו פעמון מצאנו פה.
בפנים החומות – העיר העתיקה ,
מחוץ לחומות – שיאן המודרנית, זו של רבי קומות ועוד רבי קומות ולקינוח עוד כמה. ועוד כמה.
יש הרבה סינים שזקוקים לדירה.
גם פה, מסתבר שמדובר במיקום אטרקטיבי מספיק לצילומי חתן כלה.
אנחנו מוצאים כמה זוגות שמצטלמים, הפעם באדום.
(שוקלת לבקש פיצוי כי לי בחתונה לא היה כתר)
היה כיף, ואפילו לקח לנו פחות משלוש שעות, אבל הנוף הלא-אטרקטיבי קצת פגם לי בחוויה… בכל זאת ממליצה.
מדד הכוכבים לרכיבת האופניים על חומות העיר העתיקה
אני 4.5 בן הזוג 4.5 בכור 4.5 פיקאצ'ו 5
לאחר הרכיבה אנחנו ממשיכים עם רפאל כמה דקות ברגל למקדש נזירים סמוך.
רפאל "שיווק" לנו אותו כ"מקדש לא תיירותי", אני חושבת שמדובר ב Daxingshan Temple
ואכן.. אין אף תייר במקדש. רק מתפללים. ונזירים.
הנה מים זורמים , סימן למזל טוב
והנה החיות על הגג.. פה מספיקות רק ארבע מסתבר.
מדד הכוכבים למקדש Daxingshan
אני 4 בן הזוג 5 ("בזכות השקט ללא תיירים") בכור 4.5 פיקאצ'ו "לא זוכר"
אנחנו ממשיכים לצהריים, גם היום רפאל לוקח אותנו למסעדה הכי מקומית שיש.
ואם אתמול היה דמפלינג, היום יהיה נודלס.
יש חריף, ויש לא חריף.
היה טעים.
אין לנו עוד הרבה זמן, בערב אנחנו חוזרים ברכבת לבייג'ין.
רפאל מצליח לדחוס עוד משהו היום שלא היה בתוכנית – אחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן.
ובכן מסתבר שלא רק הקיסר משושלת צ'ין הכין לעצמו צידה לדרך לעולם הבא (חיילי הטרקוטה)…
גם הקיסר מהשושלת הבאה – שושלת חאן דאג לעצמו.
אבל בעוד שהקיסר הקודם היה טרוד בענייני מלחמות בעיקר, והכין לעצמו צידה לדרך תואמת המציאות הזו,
הקיסר משושלת חאן היה "קיסר של שלום" והכין לעצמו צידה לדרך הרבה יותר פרוזאית. תיכף נראה.
האתר נפתח לפני כשבע שנים, הוא לא הספיק להתפרסם כמו חיילי הטרקוטה, והוא מאורגן בצורה הרבה יותר מודרנית לעומת חיילי הטרקוטה.
הממצאים שמורים תחת זכוכית שקופה והמבקרים יכולים לראות אותם דרכה.
המקום גם ממוזג בניגוד לחיילי הטרקוטה.
ובכן מה הכין לעצמו הקיסר?
הרבה מאוד "בובות אדם" – סריסים – משרתים שיהיו מוכנים לחיים הבאים.
הם נראים חסרי ידיים כי הידיים היו עשויות עץ, והעץ התפרק עם השנים.
הם אינם בגודל מלא של אדם.
הקיסר הזה הסתפק בסימבוליות…
הוא גם הכין לעצמו כמויות עצומות של בעלי חיים – למאכל. חזירים, כבשים ועוד.
כמובן גם סוסים ומרכבות. המרכבות לא שרדו, הנה סימונים שנותרו
בקיצור כל מה שצריך קיסר!
וכמה זמן לקח להכין את כל הצידה הזו?
עשרים שנה.. קטן עלינו.
אני מתארת לעצמי שזה היה הדבר הראשון שהקיסר טיפל בו בכהונה שלו.
צריך להיות בטוחים שהכל יהיה מוכן בזמן!
ומה עם הקיסרית? גם הקבר שלה הוא חלק מאחוזת הקבר.
אבל לה אין שום צידה לדרך ואף אחד גם לא מבקר אותה.
ככה זה.
מקווה שהסתדרה למרות הכל.
רפאל סיפר לנו שבשיאן לבדה נמצאים עוד שבעים קברי קיסרים שכאלה, שטרם נחפרו..
יש למה לצפות!
מדד הכוכבים לאחוזת הקבר יאנגלינג – שושלת חאן
אני 4 בן הזוג 3.5 ("נראים כמו בובות") בכור 5 ("מעניין ההבדלים בתפיסות הקיסריות") פיקאצ'ו 0 ("משעמם")
רפאל והנהג מביאים אותנו לתחנת הרכבת, עוד רכבת מהירה לפנינו – בדרך חזרה לבייג'ין.
אנחנו כבר מנוסים..
מנות חמות ברכבת זה מאסט תרבותי
בלילה הגענו לבייג'ין, וחזרנו למלוננו מתחילת הטיול.. לילה אחרון בסין.
המשך ל –
סין יום 15 – בייג'ין – מקדש הלאמה ומדרחוב ציאנמן
חזור ל –
סין יום 13 – שיאן – חיילי הטרקוטה, השוק המוסלמי ומופע המזרקות
סיפור לפני הטיסה 