סין יום 5 – שנחאי חכי לנו!

היום עוזבים את בייג'ין.

כרטיסים לרכבת המהירה כבר יש לנו ביד (החלפנו לפני יומיים), עדיין מומלץ להקדים בהגעה לתחנה.

רק שיהיה ברור, אנחנו בסין.

התחנה (כל תחנה) איננה בגודל של תחנת בנימינה. 

הכל גדול ובענק.

בדיקת ביטחון, לוח גדול כמו בשדה תעופה בו רשום שער העליה לרכבת.

יש להגיע לשער בתחילת הבורדינג (כעשרים דקות לפני היציאה), הרכבת תצא בשעה המדוייקת.

גם בתחנה וגם ברכבת יש מיחמי מים רותחים.

הסינים והמנות החמות הם סיפור אהבה.

ואיך בפנים?

הרבה יותר כיף ממטוס.. 

מרווח לרגליים ואפשר להסתובב.

דיילות מסתובבות ומוכרות אוכל מסוגים שונים, וגם אוספות את הזבל…

בכלל בסין מאוד מאוד נקי בכל מקום.

על הצג מוצגת מהירות הרכבת. NICE.

כמעט כמוני בכביש החוף.

תוך 4.5 שעות אנחנו מגיעים לשנחאי, ופוגשים את המדריך ארון לונג שמסיע אותנו למלון הדירות שלנו New Harbour Service Apartments.

קודם כל כמה מילים על ארון, איתו סיכמנו על הדרכה של יומיים.

גם הוא היה מדריך נהדר – מקצועי, רציני, בעל ידע, מומחה צילום, נעים הליכות וחובב ילדים.

הוא הפייבוריט של פיקאצ'ו שיצר איתו קשר מיוחד במינו. ממליצה בהחלט גם עליו מכל הלב. הנה האתר שלו.

לגבי מלון הדירות, מעבר למחיר האטרקטיבי ולמיקום המרכזי –

מה צריך יותר בנאדם חוץ מאשר מכונת כביסה בדירה ומרכז כביסה ויבוש שפועל 24 שעות ביממה עם תורנית לילה?? 

I REST MY CASE.

ובכל זאת – המקום לא מפואר אבל עונה על הצרכים, את ארוחת הבוקר לא אהבנו. אבל – הייתי חוזרת ללא היסוס.

אנחנו מתמקמים בדירה, מתארגנים, ויוצאים לדרך לבדנו במטרו. את ההדרכה נתחיל רק מחר.

היעד – צפיה בגורדי השחקים המפורסמים של שנחאי (איזור ה PUDONG) בשעת שקיעה מטיילת ה BUND.

בדרך נעבור גם ברחוב ננג'ינג  – רחוב המותגים והקניות.

אנחנו יוצאים מהמטרו לרחוב ננג'ינג וזרם האנשים מסביב מהמם אותנו.

הולכים עוד קצת והנה השוטרים מנהלים את התנועה.. של הולכי הרגל! 

כל מדרכה מוקצית רק לכיוון תנועה אחד של אנשים, והשוטרים מנהלים גם את המעבר ברמזורים באותה דרך.

מדהים אבל זה פועל היטב והם משתלטים על המצב!

כל זרם האנשים נוהר לטיילת ה BUND  "לתפוס עמדה" מול גורדי השחקים.

טיפ שלי – לא להיות בלחץ, הטיילת ממש ארוכה ובאמת שלכל זווית יש חן משלה.

נקודה שנחשבת מומלצת במיוחד היא Huangpu Park ו/או בסמוך –   Waibaidu Bridge, הכל קרוב וחלק מהטיילת.

ולמרות העומס העצום של האנשים, פה לא נפגעה החוויה בשל כך.

בשעה שבע נדלקים האורות בגורדי השחקים המקיפים אותנו, הנה כך נראה הכל ממש לפני שהחושך יורד.

ולאט לאט יורד החושך.

כמובן צפיתי את זה אבל לא ידעתי כמה משחקי אורות יהיו על הבניינים, הם כל הזמן משנים צבע ומרצדים, בזמן שבנהר חולפות סירות וספינות מוארות מסוגים שונים.

בקו הרקיע בולטים מגדל הפנינה האוריינטלית (המגדל המשוגע עם הכדורים), מגדל "פותחן הבקבוקים" הלא הוא מרכז הפיננסים העולמי של שנחאי, והמגדל הגבוה ביותר- מגדל שנחאי (מימין) – שבזווית הזאת קשה לראות שהבכורה שייכת לו ובגדול.

הנה אחת מהספינות שחלפו –  "ספינת הפיראטים"

פשוט מהמם!

קצת מאחרי הקלעים על ההתלבטויות הרות הגורל  –

איפה כדאי לצפות בנוף?

מאיזור הפודונג מראש אחד גורדי השחקים הנ"ל או דווקא מהעבר השני של הנהר?

כבר בבית חשבתי שעדיף להתרשם מהמראה מהעבר השני של הנהר כפי שעשינו, כלומר מהצד של טיילת ה BUND.

כמובן תמיד נחמד גם וגם אבל זו העדיפות הראשונה.

האם לצפות מגבוה (בתשלום לא זניח) או מהטיילת?

גם פה עדיף גם וגם..

מצאתי רשימה אטרקטיבית של roof bars באיזור בהם אפשר לשבת בנחת ולצפות בנוף… (ועל הדרך עוד לשלם פחות מאשר בתצפיות ה"מסודרות")

בצד של טיילת ה BUND מומלץ לעלות ל בר במלון Hyatt on the bund–בקומה 32, לשבת עם הרגליים בג'קוזי נראה לי אידיאלי. (לא ניתן להזמין מראש, ילדים מתקבלים עד 2000)

בצד של פודונג הייתי שמחה לשבת בבר של הריץ קרלטון (או במסעדה שם), ואפילו ניתן לשריין מקום מראש, אלא שהם הבהירו לי שילדים מחוץ לתחום. צריך לחזור כשפיקאצ'ו יגדל? 

עוד אופציה פופולרית היא לשוט בנהר ולצפות משם..

מי שאוהב את השיט שישוט, אנחנו לא מחבבים במיוחד שיט ולא חושבת שזה מוסיף משהו מבחינת הנוף.

ואחרי כל הדוקטורט הזה מה עוד עשינו?

תכננתי לאחר הטיילת להמשיך לבר בהיאט עד 20, זה לא קרה כי היה כ"כ מקסים בטיילת…אז נשארנו שם עוד ועוד.

אבל לשעה 21 הזמנתי מקום ב roof bar מומלץ “נמוך” יחסית בקומה שישית, שאמור היה להיות גם במחירים סבירים

יחסית, וגם קיבל ילדים בברכה.

לשם באמת הלכנו, היה נחמד (ועם בריזה)  וניתן לשריין שולחן מול הנוף, אבל בהחלט לא מאסט.

בדרך עברנו בצומת רחוב ננג'ינג, השוטרים עדיין מכוונים את התנועה.. 

ברקע חלק מבניני ה BUND שגם הם מוארים.

עייפים סיימנו את הערב ב roof bar, תפסנו מונית למלון.

שוס אחרון להיום לפני שינה היה למסור כביסה ליבוש באחת עשרה בלילה לתורנית חדר הכביסה.

לא תאמינו אבל היא אכן עמדה על משמרתה… 

אחח החיים הטובים. 

כתיבת תגובה