היום נעזוב את קאראז ונעבור להוארז.

לא סיפור גדול, אבל גם את זה תיכננתי באיזי והזמנתי את נהג המונית לשעה 11.

בוקר בהוסטל… כבר התרגלתי לקפה עם קומקום של פעם, בשש בבוקר כי איך אפשר לישון כל כך מאוחר

ב 8-9 קמים בני המשפחה, אוכלים ארוחת בוקר בניחותא ויש זמן לפנק את הכלבים וגם את החתול!! 

ב 11 מגיע אחיו של הנהג, עם סוג של מיניבוס.. למה לא. זה לא אומר שחגורות הבטיחות לא תקולות בחלקן גם ברכב הזה.

אנחנו נוסעים להוארז, בדרך כמו תמיד אני נדהמת מהרעיון של הנהגים בפרו –  להאט לחלוטין באמצע עקיפה בנתיב נגדי, כי יש באמפר!  מה יותר חשוב מלשמור על הרכב??

אנחנו מגיעים להוארז למלון צ'ורופ  Hotel Churup . המלון מעוצב בסטייל.. ממש בוטיקי.  מעלית אין אבל עוזרים לנו להעלות את המזוודות.  טיפ – כנראה שקומת הקרקע היא חלק ישן של המלון, פגשנו שני זוגות ישראלים שמאוד התלוננו עליה – בקשו לא להיות בה!

בהוארז יש גם טוקטוקים, וגם מוניות. המיקום של המלון לא מאוד מרכזי אבל כן במרחק הליכה אם מתאים לכם.

אנחנו פותחים בביקור במכבסה – האחרון הצפוי לטיול הזה עם כמה וכמה שקים שצברנו – ומיד לאחר מכן ארוחת צהריים. תכננו על מסעדה הודית אבל כשהגענו ראינו שהיא שוממה, ונכנסנו למסעדה שלידה – Mamma Mia Huaraz.

כולנו רעבים והולכים על בטוח, המבורגר…. (פה זה כבר לא במחירי קאראז..)

אנחנו מנסים למצוא מקום לקנות בו מזוודה, זה לא כל כך הולך בקלות. הוארז היא בירת התרמילאים ובכל פינה אפשר לקנות ציוד לטרקים ותרמילים, אבל לא מזוודה.

ממשיכים לשוק, כמובן…

בדרך – רחוב חנויות כלי הנגינה

ושלל מוכרי (בעיקר מוכרות) ירקות בכל הרחובות מסביב לבניין השוק המרכזי

תפס את תשומת ליבי ילד שהתרפק כל כך על אמא שלו.. איזה חיבוקים ונשיקות היו שם, אבל אמא צריכה להמשיך לעבוד ולנסות למכור את הסחורה שלה

נכנסנו למבנה המרכזי של השוק Mercado Central de Huaraz , יש פה ממש הכל.. בגדים הנעלה ומה שתרצו.  לגבי מזוודות.. מצאנו רק אחת (שלא רצינו) והמשכנו הלאה.

בסביבת השוק רחובות שלמים של חנויות לכל תחום, הכל הומה אדם.

אנחנו המשכנו לפלאזה דה ארמאס של הוארז, גם היא בנוייה בדיוק כמו כל פלאזה דה ארמאס אחרת, אבל הקתדרלה בשיפוצים

למרות כל הזמן שאנחנו בפרו, עדיין להסתובב בעיר שנמצאת בגובה 3000 מ' – זה מורגש (קאראז דרך אגב נמוכה יותר) ואנחנו יושבים לנוח בכיכר היפה.

בכל רגע חלף מישהו או מישהי שמנסים למכור משהו לאכול או לשתות.. בפרו מאוד אוהבים למכור ג'לי צבעוני בתור חטיף, נשים עוברות עם דלי מלא חטיפי ג'לי, "ג'לטינה!"

ביקור בסופר להצטיידות למסלולים הבאים, ואנחנו תופסים מונית קצרה למלון.

היה יום קליל

נמשיך מחר לטייל

לילה טוב

המשך ל –

פרו יום 21 – לגונה Rajucolta

חזור ל –

פרו יום 19 – לגונה פארון

פרו – רקע