יום אחרון שלנו באיזור גווילין, ובו זכינו לארוחת בוקר מערבית, ממש כמו בארץ…
טוב מהמלצה כזו בעברית באמצע יאנגשו אי אפשר להתעלם!! (המקום נקרא Lucy's Place)
אנחנו מתחילים בנסיעה לשוק ב Fuli.
מדובר בשוק איכרים אותנטי, די גדול, שנודד בין הכפרים. (אנחנו היינו ב Fuli ביום חמישי)
שווקים כבר אמרתי שאני אוהבת, וגם פה ממש לא התאכזבתי…
המון ענבים שחורים וטעימים.. לילי אומרת שהם גדלים פה באיזור וזו העונה!
פינת התירס.. כל מוכרי התירס יושבים ומקלפים..
פינת האדממה.. כולם יושבים ומוציאים את הפולים מהתרמילים (יש כאלה שכבר נרדמו מרוב מאמץ!)
שורש לוטוס (צולים אותו ומכינים סלט.. לא עפתי עליו!)
יש גם פלפלים חריפים…
ועכשיו לפינת הבשר.. מזהירה שזה לא נועד לרכי הלבב שביניכם! 🤮
איך לילי אומרת לי – כל אחד אוהב חלק אחר במרק!
את זה
או את זה
או את זה
גם הקצב כבר התעייף…
ומי שרוצה יכול לקנות את התרנגולת כבר צלויה ומוכנה למאכל. כולל הכרבולת.
וואו.
מדד הכוכבים לשוק האיכרים ב Fuli
אני 5 בן הזוג 2.5 ("מיותר") בכור 4 ("אותנטי, לא לבעלי לב חלש והעוני לא נעים") פיקאצ'ו 0 ("מגעיל, צעצועים גרועים")
אנחנו ממשיכים, לשיט רפסודות בנחל היולונג.
והפעם – רפסודות אמיתיות, אין שום מנוע, שקט….
רק משיט שדוחף את הרפסודה עם מוט ארוך.
תורים גם אין. בכלל. לכו תבינו.
פשוט תענוג פה.
לשוט בשלווה בדממה הזו מול הנוף… (ובאופן מפתיע הסינים מאוד מקפידים על חגורות הצלה)
יש אפילו כמה מפלונים בדרך, אבל אל דאגה – מספיק להרים את הרגליים…
מדד הכוכבים לשיט רפסודות בנחל היולונג
אני 5 בן הזוג 4 בכור 5 פיקאצ'ו 5 ("בזכות המפלונים")
ארוחת צהריים דשנה וגם מערבית בחלקה אנחנו אוכלים באחד מהמלונות של יאנגשו שנמצאים באיזור.
ועכשיו יש זמן להתלבטות הרת הגורל…
יאנגשו ידועה כמקום בו יוצאים לטיול אופניים.
רעיון טוב.. אבל לא בקיץ!!
מהבוקר אנחנו רומזים ללילי שעם כל הכבוד, אופניים בחום הזה- אין מצב.
לילי מציעה טוסטוסים.
בסין לא נחוץ רישיון, אבל אני מחליטה שזה קצת יותר מדי עבורנו.
אולי יתקרר קצת עד חמש?
לאחר מחשבה עמוקה בין ביס לביס אנחנו שולחים את לילי לחפש עבורנו.. שיעור טאי צ'י.
אל דאגה המשימה לא כבדה מדי…חכו להמשך.
ומה עכשיו?
נוסעים לראות את הגשר העתיק של איזור יולונג.
אנחנו חונים, הולכים כמה צעדים, ו… מה קורה פה ביולונג? כולם מתרחצים?
לגברים במשפחה לא לוקח הרבה זמן… בחום הזה – נכנסים גם הם למים!
אני ולילי נשארות בחוץ..
דרך אגב, כל הנשים במים לא לובשות בגד ים, לובשות משהו צנוע יותר.
זה איזור כפרי.
לילי מצביעה לי על פתח צינור שעובר במים מתחת למקום בו אנחנו עומדות, בין שני צידי הנהר ואומרת שמסוכן שם.
זה צינור כמו שיש אצלנו בנחל הקיבוצים.
תוך שניה מה קורה?
פיקאצ'ו מתקרב לשם ו… נסחף לצינור…
איזה צרחות ואיזה בהלה…
מיד אנחנו פונות להיכן שנסחף, הוא יוצא מהפתח השני של הצינור ומצליח לצאת מהמים.
זה כמובן לא הפריע לו להיכנס שוב למים, רק לא להתקרב לצינור..
הוא לא מאוד התרשם מהעניין, "זה כמו בנחל הקיבוצים".
לילי לעומת זאת די נכנסה לחרדות.
היא לא יודעת לשחות כמו רוב הסינים (לדבריה) ומספרת שקרה פה אסון לפני חודש.
ואחרי שמיצו את הרחצה וגם החליפו בגדים, אנחנו פונים לראות את הגשר.
גשר עגול, מקסים.. לא פלא שמשמש אתר לצילומי חתן כלה.
הנה נוף מראש הגשר.
לילי מספרת לנו כמה עולה חבילת הצילום אבל הכלה מסתבר יודעת אנגלית ומקשיבה לנו, אני שואלת אותה מתי החתונה.
נו אז מתי החתונה?
היום?
עוד שבוע?
עוד שבועיים?
לא.. החתונה ביוני הבא!!! (רק 10 חודשים קודם).
טוב..
הנה עוד מבט מאיזור הגשר…
ואנחנו חוזרים לרכב.
מדד הכוכבים לגשר העתיק ביולונג
אני 4.5 בן הזוג 4 בכור 4.5 פיקאצ'ו 4 לרחצה בנהר ("כי לא בטיחותי"), 3 לגשר עצמו
ומה עכשיו?
נוסעים חזרה ליאנגשו..
שוב פקקי תנועה.. אבל הנהג שלנו חברהמן ומתגבר על הכל.
אנחנו מגיעים לפארק יאנגשו, הסנטרל פארק המקומי, ירוק-ירוק מוקף גבעות.
גם שם רצים והולכים אנשים לפנות ערב, יש גם מתקנים לילדים.
נפרדים מלילי, הגיע הזמן לשיעור טאי צ'י, עם מאסטר טאי צ'י.
הוא מגיע, נינוח, דובר אנגלית, ומצליח ללמד אותנו בפחות משעה את עשר התנועות הראשונות בטאי צ'י.
וזה לא פשוט.. לא כזה פשוט..
התנועות כולן הן ין או יאנג, פנימה לשאוב את האנרגיה מהטבע, או החוצה לסלק מאיתנו אנרגיה שלילית.
אין כמו טאי צ'י הוא אומר – בריא לנפש ובריא לגוף.
הוא בן 49,
מתרגל טאי צ'י כבר 40 שנה,
מלמד טאי צ'י כבר 30 שנה,
בן למשפחת מאסטרים (לתעודת מאסטר נדרשות עשר שנות לימוד), ונשוי למאסטרית.
ואם להסתכל עליו וכמה צעיר שהוא נראה – כנראה שיש דברים בגו!
תתחילו כל יום בעשר התנועות האלה הוא אומר.. בטבע כמובן.
נחשוב…
הייתי קצת סקפטית בהתחלה אבל היה חוויתי.
ואל תדאגו.. הכל מוסרט (בהסכמתו בשמחה) כך שתירוצים לא לתרגל אין ממש…
מדד הכוכבים לשיעור טאי צ'י
אני 4.5 בן הזוג 4.5 בכור 4 ("מוריד כי עדיין היה חם בפארק") פיקאצ'ו 0
זהו הגיע הזמן להיפרד מהאיזור הנפלא הזה, הנהג לוקח אותנו לשדה התעופה.
אנחנו בדרך לטיסה לשיאן.
או ככה לפחות חשבנו.
אוכל בשדה הקטן של גווילין בשעות הלילה – אל תבנו על זה.
זה היה הזמן לחסל כל שטות שעוד קיימת בתיקים או להפוך לסינים עם מנה חמה.
אנחנו מתקדמים לגייט
ופתאום… BAD WEATHER…. כל הטיסות לשיאן נדחות…מועד חדש יוודע בהמשך…
הטיסה גם כך היתה אמורה להיות רק באחת עשרה ורבע בלילה.
איזה ביאוס.
נחים.. כל אחד לפי יכולתו.
לסינים לא אכפת אם שוכבים לנוח על הרצפה.
בסופו של דבר לאחר כשעתיים הטיסה יוצאת לדרך.
איזה מזל שהנהג מחכה לנו בשדה בשיאן, בכל מקרה היינו צריכים להגיע באמצע הלילה.
מכיוון שכך, כבר בתוכנית המקורית למחרת קבענו עם המדריך רק ב 1130.
מתלבטים אם לדחות עוד..
ברוב קולות מחליטים שנישאר עם הקביעה המקורית.
צירוף הנימנומים מהשדה, הטיסה, הנסיעה מהשדה למלון וכמה שעות במלון אמור להיות בסדר…
לילה טוב סוף סוף.
המשך ל –
סין יום 13 – שיאן – חיילי הטרקוטה, השוק המוסלמי ומופע המזרקות
חזור ל –
סין יום 11 – יאנגשו : מערת הכסף, שיט בנהר הלי, שינפינג ומופע
סיפור לפני הטיסה 