בבוקר לאחר ארוחת בוקר טובה (ויקרה ) במלון אנחנו נפגשים עם המדריכה המקומית סקיי גאו, ליום ראשון מתוך יומיים מודרכים בבייג'ין.
אני יכולה לומר שמדובר במדריכה מעולה – אינטילגנטית, רגישה, אחראית, ידענית ומקצוענית, אוהבת אדם ואוהבת ילדים, עשתה עבורנו ממש מעל ומעבר. ניתן לקרוא עליה עוד באתר שלה, אני ממליצה בלב שלם.
התחלנו בנסיעה לחומה הסינית , למקטע שנקרא מוטיאניו Mutianyu.
לחומה מומלץ להשתדל להגיע ביום שאינו סופ"ש על מנת לצמצם את העומס.
יש לחומה מקטעים רבים, מקטע מוטיאניו נחשב לפחות עמוס ממקטע Badaling הקרוב יותר לבייג'ין, ובנוסף ניתן לרדת ממנו במגלשת הרים – אופציה חביבה על משפחות.
בדרך סקיי מספרת לנו על בניית החומה ואיחוד מקטעי החומות בידי קיסר סין הראשון שאיחד את סין ממדינות נפרדות לסין המאוחדת.
מקטע מוטיאניו חוגג כ 600 שנה ויש בו כ 20 מגדלי שמירה, ביניהם עוברת החומה.
יוצאים מהרכב ופתאום אני מבינה שלא הערכתי נכונה את אפקט השמש.
מיד אנחנו קונים כובעים לכולנו בדוכני המזכרות המרובים ומתמרחים כמו שצריך בקרם הגנה. לא לזלזל במצב בקיץ….
הביקור במקום מתחיל בנסיעה באוטובוס, לאחר מכן בוחרים רכבל (עליון – תחנה עליונה בין מגדל 14 ל 15, או תחתון – תחנה עליונה ליד מגדל 6. במקום זה יוצאת מגלשת ההרים מטה כך שמי שמעוניין בה כדאי שישתמש ברכבל התחתון. להבנתי העליה והירידה צריכות להיות באותו רכבל מאותה נקודה).
אנחנו עולים ברכבל התחתון, מתחילים לטייל לאורך החומה לכיוון מגדלים 7 ו- 8.
בחלק ממגדלי השמירה ניתן לעלות מעלה לגג- מומלץ.
יש חנויות לממכר מים גם למעלה, במחיר מופקע כמובן, ניתן להתמקח.
מזג האוויר אומנם חם אבל יש בריזה…
אנחנו חוזרים לכיוון נקודת היציאה (מגדל 6) וממשיכים הלאה לכיוון מגדל 1, פה יש חתיכת עלייה…
טיפ – התמונות היפות מהחומה מושגות כאשר עולים גובה במדרגות, לכן מומלץ לא להתעצל… ואם צריך לבחור לאיזה מהכיוונים לטייל, אני מעדיפה את הנוף מכיוון זה (כלומר לעלות ממגדל 6 לכיוון מגדל 1).
כולנו מתרשמים. אי אפשר שלא.
בירידה אנחנו מתפצלים – פיקאצ'ו מסכים לרדת לבדו עם סקיי ברכבל, ואנחנו יורדים במגלשת ההרים.
מדובר במגלשה מהסוג הפחות בטיחותי ("תעלה פתוחה" שניתן לעוף ממנה אם מגזימים…), והסינים עוד תורמים את שלהם בהעדר חגורת בטיחות, אבל בפועל היא כל כך איטית שאני לא רואה בה סכנה מצד אחד, וגם לא כיף גדול מצד שני…
כאמור במתחם המוליך לרכבל אינספור דוכני מזכרות וגם מסעדות, יש מסעדות גם לאחר הנסיעה באוטובוס ואנחנו לא רוצים להתעכב ואוכלים באחת ממסעדות המזון המהיר.
מדד הכוכבים לחומה הסינית
אני 5 בן הזוג 5 הבכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
קונצנזוס ראשון.. חמש חמישיות!
מהחומה אנחנו חוזרים בנסיעה לכיוון בייג'ין, לביקור בארמון הקיץ הקיסרי.
לא אכביר בפרטים ההיסטוריים, אבל מדובר בארמון ששימש את הקיסר משושלת צ'ינג (השושלת האחרונה), ומי שידועה שגרה בו בכיף בחודשי הקיץ החמים היתה "אשת הדרקון" .
מי היא “אשת הדרקון”? זוהי הקיסרית צה-שי ,שהייתה בעלת כוח פוליטי עצום.
היא זו שמופיעה בתחילת הסרט "הקיסר האחרון" כמי שמינתה בין השאר את הקיסר האחרון פויי (כילד) לפני מותה.
“אשת הדרקון” היא זו ששיפצה ב 1884 את ארמון הקיץ לאחר שנשרף.
כשהגענו למקום, הוא היה עמוס מאוד בקבוצות מטיילים (סיניים בעיקר, לדברי סקיי רק 1% מתיירות בייג'ין הוא תיירות זרה).
העומס היקשה להתקרב לחצרות המבנים.
בנוסף השילוב עם הביקור בבוקר בחומה הסינית היה בהחלט אתגרי מבחינת לוחות הזמנים, כך שהביקור בארמון הקיץ היה מקוצר בלבד.
הנה לדוגמא המגורים של “אשת הדרקון”.
הצוואר הארוך של הציפור הוא סמל לחיים ארוכים. לא ניתן להיכנס לאף אחד מהמבנים, (ניתן להציץ פנימה עד השעה 17).
חלק ניכר משטחו של הארמון הוא האגם , אגם קונמינג Kūnmíng hú.
זו פעם ראשונה שראיתי את פרחי הלוטוס פורחים, והופתעתי לראות עד כמה הם גדולים.
בהחלט מחזה מרהיב, הקיץ הוא זמן פריחת הלוטוס.
ניתן גם לשוט באגם.
מרחוק ניתן לראות את גשר 17 הקשתות.
המספר 9 הוא מספר של עוצמה, ואם סופרים מכל צד 9 (כלומר הקשת האמצעית נספרת פעמיים ) מגיעים ל 17 קשתות.
יש בארמון גם מקדש (בכרטיס כניסה נוסף). הנה השער בינו לבין האגם.
לאורך האגם נבנה מסדרון ארוך, בו ניתן לטייל ולהנות מהבריזה…
כשהלכתי בו חשבתי לעצמי שבכל זאת הקיסרים ידעו איך לדאוג לעצמם בקיץ..
לאורך המסדרון 14,000 ציורים שונים ולכן יש הקוראים לו גם גלריית האומנות הארוכה ביותר.
במקור הציורים תיארו את מסעותיו של הקיסר בסין, עם שיקום הארמון לאחר השריפה כנראה שהקיסרית דאגה לציורים אחרים.
בקצה המסדרון מגיעים לספינת השיש הידועה.
מספרים כי לאחר השריפה, “אשת הדרקון” השתמשה בכספי הסיוע לצי הסיני על מנת לבנות את חלקה העליון של ספינת השיש, ששימשה אותה לסעודות.
לאחר הסעודה היא טיילה להנאתה במסדרון הארוך לאורך האגם עד שהגיעה למגורים שלה.
האמת נשמע לא רע…
יש עוד הרבה מה לראות בארמון הקיץ, אבל במצב העומס שהיה אני לא בטוחה שהפסדנו כל כך הרבה.
מדד הכוכבים לארמון הקיץ
אני 3.5 (מאכזב, העומס לא איפשר לראות את המבנים) בן הזוג 4 ("בזכות המסדרון הארוך") הבכור 3.5 ("אגם חביב ולא יותר") אמצעי 3 פיקאצ'ו 4
אנחנו חוזרים לבייג'ין עצמה, ונפרדים עד מחר מסקיי ומהנהג.
בתוכנית סיבוב חוטונגים קצר.
חוטונגים הם סמטאות אותנטיות של בייג'ין בהן גרות משפחות סביב חצרות.
חלקם מהווים משכנות עוני וחלקם הפכו לתיירותיים יותר ויש בהם חנויות ומסעדות.
אנחנו עוד נסייר ונשמע עוד מסקיי מחר, אבל בינתיים מחפשים אוכל, באיזור מגדל התוף ומגדל הפעמון שחלפנו עליהם ברכב.
הפעמון נועד לציין את השעה בשעות היום, והתוף – בלילה. יש מגדלים מסוג זה גם בערים אחרות בסין.
מתחילים לשוטט, דווקא כיף לבד.
בדרך שומעים רעש מחריש אוזניים… 🤨
בפעם הראשונה שלנו בסין אנחנו נתקלים במכירת צרצרים, עוד ניתקל בזה הרבה.
הצרצרים משמשים כשעשוע למבוגרים שעורכים ביניהם דו קרב (על כסף, בטח שעל כסף ).
הצרצר המפסיד – בורח.
בסמטאות כאלה צרות מגוון כלי הרכב המשונים הולך וגדל…
ויש אפילו כלב פה ושם. חתולים ממש לא.
אז מה עם לאכול?
במדריך של לונלי פלאנט הומלץ לבקר ב Great Leap Brewing למבחר בירות סיני מסחרר.(יש כמה סניפים).
אנחנו קצת מתברברים בחוטונגים אבל בסופו של דבר נמצא המקום.
אלא ש…
בניגוד למה שנרשם בספר יש פה אכן בירות אבל אין אוכל בכלל.
אני רואה שיש מסעדות שמביאות לאנשים טייק אווי אבל הצוות במסעדה לא משתף פעולה ("אין לנו תפריטים").
אנחנו דוגמים בכל זאת את אחת הבירות עם חטיף שהיה לנו וממשיכים הלאה.
בדרך משהו בבליל הסינית מושך את עיני…
YOGURT BAR? הללויה!
אנחנו נכנסים לכוך קטן, עם מזגן חלש, ופחות או יותר עושים להם את החודש.
ארטיקי יוגורט (כולל הגעגוע שלי לארטיק דוריאן), יוגורט סמיך עם צימוקים, עוגת גבינה-יוגורט עם תה ירוק…
טעים.
ממשיכים לכיוון האגם, חו-חאי HOU HAI, בתקווה למצוא שם בר כדורגל.
אז מה אם הבר הזה חי וקיים בגוגל מפס? במציאות קצת פחות.
צריך לשנן שוב – מה שיוצא אני מרוצה.
האגם דווקא יפה ואפילו אפשר לשוט בו (לא זול בכלל).
פיקאצ'ו קונה ספינר מאחד הרוכלים לשפת האגם.
זו גם ההזדמנות להכיר לכם את האופנה הגברית האחרונה בבייג'ין – חולצות הבטן. אהממ.
אומנם יש ערים שהתחילו להילחם בתופעה אבל כנראה שבייג'ין איננה ביניהן.
אבל אנחנו עדיין מחפשים אוכל.
ומיזוג.
חם פה.. גם עכשיו בלילה.
בסוף נמצאה המסעדה שעמדה בתנאים..
ויחד עם בירה TSINGTAO הכל נראה יותר טוב.
מדד הכוכבים לסיבוב באיזור האגם
אני 3.5 בן הזוג 0 ("היה חם והזעתי למוות") הבכור "לא מדרג" אמצעי 3 ("בירה טובה") פיקאצ'ו 3.5 ("בזכות הספינר")
עכשיו צריך לחזור למלון.. איך?
החלטנו לנסות את המטרו.
סוף סוף משהו הולך לנו בקלות…
מכונה אוטומטית לממכר כרטיסים גם באנגלית, שילוט באנגלית, מטרו חדיש וממוזג!!
התמכרנו.
עד כאן ליום הזה…
המשך ל –
סין יום 3 – כיכר טאיננמן, העיר האסורה, חוטונגים ועוד
חזור ל –
סיפור לפני הטיסה 